|
|
עמוד:12
כראשונה בעליות הלאומיות הציוניות , וסיפוחה לסדרת העליות שהתחדשה עם עליית "החסידים" ( 1777 ) ועליית תלמידי הגאון מוילנה , ובראשם 12 ר' ישראל משקלוב ; ( 1809 ) מכאן האדרת שמם ופעילותם של אנשי ביל"ו ( שהיו קרובים בהשקפותיהם לזרמים פופוליסטים סוציאליסטיים בסוף המאה ה , ( 19 כאילו הם העלייה הראשונה כולה ( שעה שכל מניינם 13 בארץ ב 1885 היה 20 איש , מתוך 60-50 שעלו ועזבו ;( ומכאן גם ההתעלמות מספרות העלייה הראשונה , ולו רק על דרך של היזכרות נוסטלגית , או התרפקות על תקופת "היה . "היה ברל כצנלסון , ממנהיגי המחנה הפועלי , יצא בתוכחה קשה נגד התנהגות לאומית זו , ונגד מדיניות ההכחשה . במאמר מ 1935 בשם "קודמי , "קודמינו הוא סוקר מחדש את העיתונות השכוחה בתקופת העלייה הראשונה בלבנון , חבצלת , { כמו מכה על חטא , ויוצא בקריאה לא רק לפיוס בין המחנות , אלא להערכה מחדש : ... " לאחר עשרות שנים , כשכבר חדלנו להיות 'צד' במלחמות ההן , אנחנו חוזרים ומדפדפים בתוך קמצי העלים הללו ( עיתונות העלייה הראשונה , י . ב , ( . ואנו מתחילים רוחשים להם רחשי תודה עמוקים . מתוך העניינים הקוריוזיים ... מתוך המליצות ושברי הפסוקים - ניבטים אלינו פני חלוצים , חלוצי המפעל היישובי העתיד לבוא , חלוצי החלום המדיני , חלוצי ההבראה הכלכלית , חלוצי ההשתוקקות לקרקע , חלוצי הלשון והספרות . עלים דלים אלה , לכאורה לא תואר ולא הדר להם ... אולם חשיבותם לא תסולא בפז . חשיבות של ראשונים ושל סוללים , בדומה לחשיבותן של התחלות ההתיישבות הראשונות . מה רב המהלך מן החקלאות האומללה של פתח תקוה וגדרה לפני חמישים שנה , אל המשק החקלאי האינטנסיבי שבעמקינו היום ( עמק יזרעאל , עמק הירדן , י . ב , ( . אבל שום ארם בר דעת לא יתנשא על הראשונים . אדרבא , כל חלוץ ממשיך , ירגיש , גם אם לא ידע , מה היו הכוחות הצפונים באלה אשר אחזו באת ובמחרשה ועלו על החולות ושקעו בביצות , מבלי לדעת מה כוחם להחזיק במחרשה ומה יש לעשות בחולות ובביצות הללו , אלא מתוך הרגשה סתומה כי מכאן יתחדשו חיי האומה , ומכאן תצמח מולדת . זכות היא שאין דומה לה , וכוחות נפש ענקיים גלומים במי שחצב מתוך עצמו זכות זו . ראשוניות ממין זו נשקפת לנו גם מעל עמודי העיתונים הישנים . וראשוניות זו - כשמנערים ממנה את אבק השכחה והדעות הקדומות - מספרת לנו כי ביודעים או בלא 14 יודעים הרינו . . "המשך
|
|