|
|
עמוד:10
האתיקה העיתונאית . הדיון בהם הוא לרוב דיון מטא אתי , כלומר , דיון שמכוון להבהיר את המושגים המרכזיים של האתיקה העיתונאית , ולא דיון נורמטיבי . לכן לא ננקטת כאן עמדה אתית כלשהי ביחס לתפיסה הראויה של מקצוע העיתונאי . מה שנבחן הם תנאי המסגרת המאפשרים אידיאולוגיות או תפיסות עיתונאיות שונות . החיבור מתמקד בחקירה של הקודיפיקציה האתית בתחום העיתונות , אך לא מתוך ניסיון להמליץ על דרכי פעולה או לפתור דילמות מעשיות . החקירה מתמקדת בשאלה מה ניתן ללמוד על יצורים תרבותיים המנסחים לעצמם כללי התנהגות מקצועיים ומוסריים בהקשר של העיתונות . במובן זה החיבור מאמץ גישה פרשנית ומטא אתית לחקירתן של תופעות תרבותיות , ולא גישה אנליטית , שמטבעה רגישה בעיקר למבנים ולקשרים הלוגיים שבין מושגים . מה ניתן ללמוד על בעלי מקצוע שנוהגים לפרסם ברבים את הכללים האתיים המדריכים את פעילותם ? נראה כי הקודים האתיים נותנים ביטוי לנטייה שלנו להגביל ולארגן את פעולתנו , ובפרט את פעולתנו המקצועית . קיומם מעיד שאיננו מתירים כל התנהגות , תהא אשר תהא , בתחום המקצועי . הקודים מכילים כללים וסטנדרטים לפעילות רצויה מבחינה אתית ומוסרית . נראה גם , כי מסמכים מקצועיים אלה הופיעו לראשונה בקהילות גדולות יחסית , שהיו זקוקות להסדרים פורמליים שיבואו במקום יחסי אנוש ישירים שהתקיימו בקהילות קטנות ואורגאניות . חיזוק לעמדה זו ניתן למצוא בעובדה שאין קודים אתיים להתנהגות במשפחה . לא שאין כללי התנהגות במשפחה - הם קיימים בהחלט , אלא שכללים אלה , מורכבים ככל שיהיו , אינם זוכים לניסוח מפורש במסמך הנושא אופי פורמלי ; אולי גם בגלל העובדה שקשרי משפחה הם בעיקרם רגשיים וישירים . על הבדלים אלה בין קהילות מסוגים שונים עמד כבר הסוציולוג גיאורג זימל . ( Simmel ) באחת ממסותיו המרכזיות הצביע זימל על המרכיבים השונים של החיים בקהילה עירונית , וכיצד מעוצבת רוחם של תושבי העיר . בעניין העירוניות וזיקתה לפעילות עיתונאית אעסוק בהרחבה בהמשך . המרחב העירוני איננו רק מקום , אלא הוויה הקובעת תודעה . רוחה של העיר , כפי שזימל מתארה , מתאימה לקיומם והתפתחותם של מקצועות רבים , ובכללם העיתונות כפי שהיא מוכרת לנו . החיים בעיר מטפחים חשיבה מופשטת ורציונלית , והם בבחינת חממה להתפתחויות טכנולוגיות . לעניין זה יש לזכור , כי המהפכה התעשיתית , במאה ה , 18 החלה לקרום עור וגידים בסביבה עירונית ,
|
|