|
|
עמוד:13
בר קיימא ( sustainable development ) והשתתפות הציבור בהחלטות ובפעולות של הגורמים השונים , ובמיוחד של הרשויות המקומיות . דוגמה מאלפת לכך היא המדריך ל"סדר יום מקומי למאה ה " 21 שפותח בהמשך . ( ICLE , 1996 ) במדריך זה באה לביטוי העמדה הבסיסית הקובעת , שפיתוח בר קיימא מתחיל ברמה המקומית , וחייב להתבסס על השתתפות של כלל המיגזרים , הקבוצות והאינטרסים בתהליכי קבלת ההחלטות . 3 בשיח המקצועי כתכנון קיימת תיאוריה חדשה יחסית - תיאוריית התכנון הקומוניקטיבי , ( Communicative Planning Theory ) אשר מגדירה את תפקידם העיקרי של המתכננים בהקשבה ל"סיפורים" של האנשים ומתן עזרה בגיבוש ההסכמה בין העמדות והדעות השונות . ( Fainstein , 2000 ) מושג נוסף הקשור לגישה הזו הוא דיון דליברטיבי , ( deliberative ) שמשמעו שיחה המכבדת את כל סוגי הידע והידיעה - ידע מקצועי בצד ידע מקומי והתנסותי של האנשים שחיים את המצב ומכירים אותו מבפנים . ( Martens , 2001 ) בחלקו השני של ספרנו מוקדשים שני פרקים , של רונן גופר וגלית נדב , לשיטה המיישמת עיקרון זה . . 4 עיקרון נוסף הוא אמון , שכמובן איננו חדש , אך הוא מקבל דגש מיוחד כהקשר של המושגים הקודמים . לא ניתן ליצור תהליך המפגיש באופן שוויוני אנשים מקבוצות שהן שונות זו מזו בכוח , באינטרסים ובמשאבים האישיים והקבוצתיים , בלא להשקיע מאמץ ביצירת אמון הדדי ביניהם . האנשים חייבים להאמין בכנות של האחרים , בנכונותם להקשיב , בעניין האמיתי שיש להם ברווחתם של האחרים ולא רק של עצמם , ובנכונותם לפעול יחד למען מטרה משותפת . ( Paddison , 2000 Kumar &) . 5 העבודה הקהילתית עסקה תמיד בפעולות המכוונות לשיתוף הציבור . אך לא תמיד היו העובדים הקהילתיים ערים לאפשרויות לקשור בין פעולות אלה לבין תהליכי קביעת מדיניות עירונית ותכנון עירוני . המושג העצמה ( empowerment ) מקשר באופן הדוק בין הגישות לשיתוף והשתתפות בעבודה קהילתית לבין תכנון עירוני ( סדן , . ( Sadan & Churchman , 1997 ; 1997 בהמשך הוצעו סוגים שונים של פעולות המסייעות לפתח את יכולתם של אנשים לשלוט בחייהם ואת עוצמתם . ( Klodawsky & Andrew , 1999 ) כדי שהעקרונות שעליהם דיברנו אכן ייושמו , כדי שצדק סביבתי , חברה אזרחית , אמון והעצמה יהיו למציאות שכיחה , משחררת , יש צורך בתשתית חברתית שתאפשר אותם . הביטוי לכך צריך להיות
|
|