|
|
עמוד:12
באופן שאינו משתמע לכאן * . "ולכאן מאליו מובן , כי בפעולות שביצע ארגון ה"הגנה" או שביצעו חבריו במסגרות המשטרתיות והצבאיות השונות הופעל נשק ונהרגו ערבים , בכללם ערבים שלא נמנו עם , "כנופיות"ה אולם מבחינה מדינית ומוסרית נתפשה אלימות זאת כשונה בתכלית מן "הטרור העיוור" של האצ"ל . יש לציין , כי התגובות החריפות שנשמעו מדי פעם מתוך הציבוריות היישובית , ובראשן תגובות המחאה והגינוי של אנשי רוח , לא הבחינו בין אלימות לאלימות . מתור חוסר יכולת ( וגם חוסר הרצון ) להבחין בין האחראים לפעולות הללו , ייחסו את כל פעולות התגובה ל"ארגון הצבאי . "הלאומי מה שחידד את הניגודים בין דרכי התגובה של ה"הגנה" מזה ושל האצ"ל מזה היו לא רק שיטות הפעולה ותוצאותיהן , אלא בראש ובראשונה האידי אולוגיה המנחה את הפעולות . האידיאולוגיה של ה"הגנה" והארגונים הפוליטיים שהיו אחראים לה , הייתה אידיאולוגיה של "הבלגה" או של "התגוננות . "אקטיבית כאשר ביצעו פעולות נקם וטרור "בלתי סלקטיבי" היו אלה פעולות מבודדות , תוצאה של דחף הפיקוד המקומי או יוזמה פרטית . לעומת זאת , הינחתה את "התגובה" של "הארגון הצבאי הלאומי" למן קיץ 1937 אידיאולוגיה ברורה , עקבית ומגובשת , וקו חינוכי ברור . ה"מאורעות" נתפשו כביטוי אלים למאבק בין שני הלאומים החיים בארץ על גורלה של ארץ ישראל , על צביונה ועל השלטון הלאומי המדיני בה . הימנעות מתגובה נתפשה על כן בוותרנות וכתבוםתנות , כגילוי של חולשה הפוגמת בכבוד הלאומי היהודי ומשפילה אותו , ובכך גורמת להתדרדרות הביטחון העצמי ולפגיעה חמורה במעמד המדיני של העם היהודי בארץ ישראל . לעמדה זאת ניתן ביטוי הן בחינוך בתוך שורות בית"ר והצה"ר , הן " בשירה הלאומית" שנדפסה בבטאוני התנועה והן בפובליציסטיקה הלאומית מדינית ובהצהרות הרשמיות . העובדה שאף ארגון ה"הגנה" ביצע במרוצת שנים אלו פעולות תגמול והרג , לעתים גם , "פראיות" אינה יכולה לטשטש את הגבולות ואת השוני בדרך הפעולה ובאידיאולוגיה המנחה של הפעולה שהיו קיימים בין שני הארגונים , והלכו והעמיקו למן קיץ 1937 ( ובעיקר לאחר נובמבר ( 1937 ועד קיץ . 1939 עקרונות ה"הבלגה" לא היו בחינת הלכה הנוגדת את המציאות אלא עקרונות מנחים ומדריכים שאם כי פה ושם לא עמדו במבחן , ברוב המקרים ולאורך כל התקופה קיבלו אותם על עצמם כלל חברי . "ההגנה" מדיניות ה"הבלגה" או "התגובה" הייתה כאמור לא רק מסקנה של ניתוח צבאי אלא גם פועל יוצא מעמדתם של הארגונים והמפלגות , עמדה שהביאה לפרד 1 כס היסטורי מסוים בדרך התפתחותם . תביעתו של זאב
|
|