|
|
עמוד:13
הריאליסטי קומי של המחזה . במובן מסוים שב אלתרמן בעשור האחרון של יצירתו לראשית הדרך בתפישת הזמן שלפיה "נשמתו של עולם . "ברגעים אלא שעתה נבעה ההכרה בחייו הנפלאים של הרגע מאיזו תפישת עולם נבוכה , אולי אף פסימית . והיתה בה גם תשובת אמן לייאוש הנגזר מספרות התקופה . ב"כוכבים בחוץ" היתה זו הכרה פילוסופית בלבד שלא נלוו אליה מסקנות של מיבנה וצורה , ואילו בשנות הששים היא נכרכה בתבניות ובדרכי עיצוב הנגזרות ממנה : הרגע פירושו פרט , מקום , זמן . ריאליה ולא מושגיות . שלושה מתוך חמשת הפרקים שבספר זה ראו אור במחברות אלתרמן א , ב , ו ג , החל משנת , 1977 ואחד - ב"מחקרי ירושלים בספרות עברית" . 1981 הפרק "מעגלים קומיים וטראגיים ב'כנרת , כנרת "' מתפרסם כאן לראשונה . יצירתו של נתן אלתרמן מרעידה סולם רחב מאד של מיתרים והיא מרתקת אותי מבחינות רבות . המאמרים שהובאו בקובץ זה אינם אלא חלק ממחקר מקיף יותר ביצירת אלתרמן שאני עוסקת עתה בכתיבתו - והם כפתח לו . תודה מיוחדת אני חבה למנחם דורמן . שיחותי עמו על היצירה האלתרמנית היפרו מחשבה במחקרים אלה . כן רבה תודתי לידידיה פלס מהוצאת הקיבוץ המאוחד ששקד על התקנת כתב היד לדפוס . תל אביב , נובמבר . 1981
|
|