|
|
עמוד:12
הנשען על חומרים ספרותיים מסוגננים בקבצים הראשונים , דרך תחנת הביניים של "עיר היונה" שיש בה מיזוג של מודוסים , עד למודוס האירוני השליט ב"חגיגת . "קיץ התכוונות אסתטית זו , לתת ביטוי לממשות על פרטיה , משתקפת גם בצד הז'אנרי של "חגיגת . "קיץ הפרק השלישי מוקדש איפוא לזיהוי תבניות המקאמה ביצירה זו . הז'אנר של המקאמה היה לאלתרמן כלי נוח לגלם את האידיאות האסטתיות םפרותיות שלו בתקופה זו משום היסודות העלילתיים שבה , ומשום אפשרויותיה לבטא מלאות אנושית ולשקף חדירת היבטים חברתיים ציבוריים . גם עירוב הסגנונות האופייני למקאמה - פרוזה מחורזה , שירים שקולים , שירים בחרוז ופרוזה פובליציסטית , משמש ב"חגיגת קיץ" אמצעי לחדד את המודעות לכלי , למדיום , ומסייע להחריף את קליטת המציאות . על פי אותן אמות מידה מתאר הפרק השני סוגים שונים בתוך הפרוזה השירית האלתרמנית - ז'אנר שאלתרמן נדרש אליו בתחילת דרכו בלבד ולא שב אליו עוד , אלא , אולי בגלגול צורה , ב"חגיגת . "קיץ ההבחנות בין הסוגים השונים של הפרוזה השירית נעשות כאן , בין השאר , על פי היחס בין המציאות המוצגת ביצירה למציאות שמחוץ לספרות ולאמנות . בפרק זה מתוארות חטיבות המושתתות על חומרים ריאליסטיים ברורים , כגון הפליטון התל אביבי , הנדרש לתיאורי תל אביב של שנות השלושים , וחטיבות , שהן ביטוי של עולם ספרותי אוטונומי והן נסמכות על המסורת הקלאסית של הפרוזה השירית נוסח בודלר . גם במחזה מסייע חישוף המתיחות שבין שתי המערכות האסתטיות המרכזיות לזהות את הז'אנר ואת המיבנה של היצירה ומכוחם לעמוד על מוקדי המשמעות העיקריים שלה . ב"כנרת , כנרת "' הכרעתו של אלתרמן להציג את ה"כאן והעכשו" גוזרת את הבחירה במודוס הקומי האירוני . עם זאת המתיחות אינה נעלמת גם כאן והיא מתגלמת במיבנה הכפול של היצירה : קומי וטראגי . המערכת הטראגית מעמידה תבניות סמליות מםוגננות של הנושאים האלתרמנים הגבוהים , כמו יחסי המת והאהובה , חטא וקרבן , התאכזרות הנוף , ואילו המערכת הקומית , המקבילה לה מבחינת נושאיה , מושתתת על פרטי ההוויה של חיי הקבוצה בתקופת העליה השניה ועל הלוקאליזם בתימאטיקה זו . פרטי המלאות השונים הם המרכיבים את הדגם
|
|