|
|
עמוד:11
לחיים צדוק , מורי ורבי כל אדם נוצר בליבו דמות שדרכו הצטלבה בדרכה לאורך שנות חייו והמפגש עמה השפיע עליו השפעה משמעותית והיווה ציון דרך בעיצובו כאדם או כאיש מקצוע . המפגש שלי עם חיים צדוק ועבודתי לצידו במשך יותר משבע שנים היו ציון דרך כזה . כאשר הגעתי , בשנת , 1975 למשרד עורכי הדין שייסד , כיהן חיים צדוק כשר המשפטים בממשלת ישראל והדיר רגליו לחלוטין מהמשרד ששכן אז ברחוב מונטיפיורי 39 בתל אביב . באותה עת הייתי סטודנטית למשפטים באוניברסיטת תל אביב בשנת לימודי השלישית , ואת דרכי במשרד צדוק התחלתי כספרנית במשרה חלקית . עבדו במשרד שישה שותפים בכירים וזוטרים , שלושה עורכי דין שכירים וארבעה מתמחים , ובמושגים של אותם ימים היה זה אחד המשרדים הגדולים בארץ . צדוק חזר למשרד סמוך לאחר התפטרותו מהכנסת התשיעית , בדצמבר . 1977 באותה עת כבר עבדתי במשרד כמתמחה . אני זוכרת את המפגש הראשון עמו : איש גדל ממדים , בעל נוכחות מרשימה , צעדים נמרצים וקול רועם . לימים סיפר לי צדוק כי חזר אל הפרקטיקה הפרטית לאחר שדחה הצעה משותפת שהפנו אליו שר המשפטים דאז , שמואל תמיר , ונשיא בית המשפט העליון דאז , יואל זוסמן , להתמנות לשופט בית המשפט העליון . דומה כי המילים יראת כבוד מבטאות באופן המדויק ביותר את התייחסותה של הסביבה שהכרתי אל חיים צדוק . היררכיה מקצועית מחייבת צייתנות ודרך ארץ , אך היא לבדה אין בה כדי לעורר יראת כבוד . יראת כבוד , כמו אהבה , היא מושג מ"חומר , "אחר ואין היא עניין שניתן לצוות עליו . יראת כבוד היא תחושה המתעוררת בליבו של אדם אחד כלפי אדם אחר בשל שיעור קומתו או תכונותיו המיוחדות . חיים צדוק זכה ביחס של הערכה וידאת כבוד מכל הסובבים אותו , לא בשל היותו השותף הבכיר במשרד , אלא בזכות שיעור קומתו , שאר רוחו , תכונותיו המיוחדות ומשקלו הסגולי והערכי . בספר חיים צדוק , בפרק הראיונות , סיפר צדוק כי הוא חב חוב גדול לד"ר ברנרד ג'וזף > דב יוסף , ( שהיה מאמנו במשפטים בתחילת שנות הארבעים . ממנו , כך סיפר , למד להקפיד על הרמה המקצועית ועל רמת הביצוע . וכך מתאר חיים צדוק המתמחה את דב יוסף המאמן : "הוא היה קפדן גדול , חמור סבר , אני מתקשה לזכור אותו מעלה חיוך על שפתיו . למשל , הוא לא היסס להחזיר לך נייר , חוות דעת או טיוטה של חוזה , שלוש פעמים , חמש פעמים , או שמונה פעמים - עד שנחה דעתו מהכתוב " . בקוראי תיאור זה חשבתי לעצמי שכך בדיוק הייתי אני מתארת את חיים צדוק המאמן , וכמו החוב שחב חיים צדוק למאמנו דב יוסף , גם אני חבה לצדוק חוב גדול כמי שלימדני להקפיד על הרמה המקצועית ועל רמת ביצוע ללא פשרות , הן בתקופת ההתמחות והן לאחר מכן , כאשר עבדתי לצידו כעורכת דין שכירה . אדם גדול ניכר , בין היתר , ביכולתו להכיר במגבלותיו . חיים צדוק היה איש גדול שידע את מגבלותיו . הוא אהב להגדיר את עצמו , "סוליסיטר"כ ואמר תמיד כי בניגוד . . 1 ר' חריס עורך , תשס '' ב . 2 שם , בע' . 51
|
|