|
|
עמוד:874
ממוקמת במישור התעסוקה , שיידון בהמשך . במקרים רבים , נשים אינן מצליחות לתרגם את השכלתן העדיפה לעבודה בתנאים הולמים בשל הכוחות הפועלים לרעתן בשוק העבודה , ובעיקר בשל נטייתו להפלות לרעה הורים . ט . זכותן של נשים לביטחון סוציאלי ולאמצעי קיום התייחסותם של דיני הביטוח הלאומי אל נשים שימשה נושא למחלוקת רבת שנים . התפיסה המסורתית לגבי תלות פרנסתה של האשה בבן זוגה ואי ההתייחסות לעבודה בבית כאל עבודה בעלת משמעות כלכלית הונצחו גם בחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב , [ 1995-ה"תשנ ( להלן ; חוק הביטוח הלאומי , ( שתוקן בתחום וה רק לאחר שנים רבות , ואף זאת באופן חלקי בלבד . ההסדרים המקוריים בחוק התייחסו למעמדה המיוחד של "עקרת בית" באופן שהוציא אותה מבחינות רבות ממעגל המבוטחים . אשה שהיא עקרת בית לא היתה 58 ראו דיון בכך להלן בפרק יא למאמר . 59 הנוסח המקורי של חוק הביטוח הלאומי הוא משנת , 1953 והוא תוקן מאז פעמים רבות . לפני התיקון החדש לחוק , שיידון להלן , הוסדר בו ביטוח זקנה ושאירים בסעיף > 241 א < כך : "אשה נשואה , שבן זוגה מבוטח לפי פרק זה , והיא עובדת במשק ביתה בלבד או שאינה עובדת ולא עובדת עצמאית ( בחוק זה - עקרת בית , ( אינה מבוטחת לפי פרק זה , על אף האמור בסעיף ; 240 ואולם המוסד רשאי , אם נתבקש לעשות כן , לבטחה או להפסיק ביטוחה לפי תנאים שנקבעו " . 60 יצוין כי בעיקרון , עקרת בית היא אשה נשואה , אך מושג זה כולל , לצרכיו של חוק הביטוח הלאומי , גם ידועה בציבור . לעניין זה ראו את הגדרת המושג "אשתו" בסעיף 1 לחוק , וכן את ההחלטה התקדימית בדב"ע נד 0-85 / אורנן - המוסד לביטוח לאומי , פד"ע כז . 400 מעניין שבמקרה זה , ההניעה ( מוטיווציה ) להחלת ההסדר המיוחד של "עקרת בית" נבעה מן האשה לצורך השגת היתרון שבו - היעדר חובת תשלום לביטוח לאומי . אולם העובדה שהדרישה לפרשנות מרחיבה של ההסדר באה כאן מצידה של אשה אינה מעלימה את חסרונותיו של ההסדר . לכך ניתן להוסיף כי אפשר להבין את ההתדיינות במקרה זה גם בהקשר הרחב יותר של מאבק בהסדרים המבחינים בין ידועים בציבור לבין נשואים . המערערת ניהלה גם הליך אחר נגד משרד הפנים לאחר שזה סירב לאפשר לה לבחור בשם המשפחה של בן זוגה לחיים . ראו בג"צ 693 / 91 אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין , פ"ד מז . 749 ( 1 >
|
|