|
|
עמוד:851
על שיח הזכויות ועל מוסדות מעניקי זכויות כאמצעי לקידום מעמדה של קבוצה , מחייבת הסתייעות , "מומחים"ב בעיקר משפטנים , להובלת המהלך . מכאן , טוענים המבקרים , הפקדת המאבק בידיהם של משפטנים עלולה לפגוע בקבוצה עצמה , שכן זו אינה עוברת תהליכי העצמה פנימיים , שהינם הכרחיים על מנת להביא לידי שינוי אמיתי ביחסי הכוח בחברה , לעומת זאת , קבוצה הנוטלת את גורלה לידיה ותובעת שינוי במציאות חייה בדרך של פעולה ישירה של חברי הקבוצה וחברותיה עוברת , מעצם קיומו של התהליך , שינוי חיובי לא רק במציאות עצמה , אלא גם בשיפור התודעה והדימוי העצמי של חברי הקבוצה . טענה אחרת מופנית ישירות כלפי "שיח , "הזכויות והיא נוגעת במגבלותיו האינהרנטיות של המשפט בהובלת שינוי חברתי . מכיוון זה נאמר כי המשפט בכלל , ומשפט זכויות האדם בפרט , בנוי על קטיגוריות ומושגים שבגדרם יש "לחסות" על מנת לזכות בהגנתו . כך , למשל , המשפט מכיר בעילת ה"הפליה" כמזכה בסעד משפטי . במילים אחרות , הפליה מוכרת כ"בעיה" שהמשפט נכון לתקנה , בעוד שבעיות אחרות , כגון היעדרם של משאבים לשם קיום בכבוד ותוך שילוב בקהילה וכדומה , קשה יותר להמשיגן כעניין שהמשפט יכול להעניק בו סעד ישיר . מכאן שכל עוד קבוצה יכולה להמשיג את מצוקתה בלשון המוכרת למשפט ( המושתתת בדרך כלל על תפיסה ליברלית , ( סיכוייה ליהנות מהגנתו עולים . עם זאת ישנם מצבים רבים בחיים שאינם מצייתים לכללים הללו ואינם "מסתדרים" באופן רהוט במסגרת המושגים המשפטיים המוכרים , אף כי הם חמורים באותה מידה ( ולעיתים אף יותר ) מן המצבים שבהם המשפט נכון ויכול לטפל . אם ניישם את שתי הביקורות הללו בנושא הנידון במאמר זה , נראה שהן יכולות להוות נקודת מוצא לדיון ולהבנת התהליך שהתרחש בשנים האחרונות בכל הקשור לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בישראל . המאבק לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות בישראל , שהחל בתחילת שנות התשעים , הובל על ידי קבוצות של "מומחים" ( משפטנים ואנשי מקצוע אחרים , ( שהעלו את הסוגיה לתודעה . N . U . L . flev . ( 1994 ) 455 W . P . Quigley "Lawyering for Empowerment of Community Organizations" 21 Ohio 100 101 זוהי למעשה הבעייתיות המרכזית המועלית כנגד השימוש במשפט לקידום זכויות חברתיות . שהרי הזכויות החברתיות , כך נטען , הן זכויות שמיצוין כרוך בהקצאה יקידל , ( וההדגשה היא על ישירה ) של משאבים , פעולה שהמשפט אינו מסוגל להיעתר לה בקלות . ראו בעניין זה ג' מונדלק "זכויות חברתיות כלכליות בשיח החוקתי החדש : מזכויות חברתיות לממד החברתי של זכויות האדם '' שנתון משפט העבודה ז ( תשנ"ט < . 65
|
|