הזכות לעבוד כזכות קהילתית ואישית והפוטנציאל החוקתי שלה

עמוד:556

לעיתים קרובות . כן מקובל עלי כי הזכויות החברתיות אינן חשובות לנו , כפרטים , פחות מהזכויות האזרחיות , ולעיתים קרובות הראשונות מהוות תנאי מקדים ליכולת ליהנות מאלה האחרונות . עם זאת יש עדיין הבדל של מילד , בין רוב הזכויות ה"אזרחיות" לאלה ה"חברתיות" בכל הנוגע בהתערבות הנובעת מהן בסדרי העדיפויות של החברה במסגרת הביקורת החוקתית . הגנה על חופש הביטוי עשויה להיות כרוכה בעלויות , ומעצם קיומן של השלכות תקציביות , יהיו להגנה כזו כמובן השפעות על יכולת החברה , באמצעות הגופים הנבחרים , לקבוע לעצמה את סדרי העדיפויות . אולם מידת ההשפעה במקרים כאלה זניחה בהשוואה להשפעה שיכולה להיות להגנה מלאה על הזכות לבריאות , למשל . לא הרי עלויות ההגנה המשטרתית על מפגינים במועד כזה או אחר כעלויות החלטה שהמדינה חייבת להוסיף אי אלה מרכיבים ל"םל . "הבריאות לצד ההכרה בכך שהשלכות תקציביות קיימות בכל מקרה , אין להתכחש לעובדה שהשלכות אלה עשויות להיות דומיננטיות הרבה יותר , מבחינת מידתן , בהקשר של אותן זכויות שמקובל לכנות "חברתיות" . בית המשפט העליון , בדומה לבתי משפט אחרים בעולם , מפעיל "מתחם התחשבות" בעניינים חברתיים וכלכליים , דהיינו , נוטה לצמצם את מידת התערבותו , או לפחות טוען כי הוא עושה כן . ניתן להניח שגם בהקשר של זכויות חברתיות וכלכליות , אם הן יעוגנו , ינקטו השופטים , כמו עמיתיהם בעולם , זהירות רבה ( ואולי אף מופרזת ) בטרם יתערבו בסדרי העדיפויות שקבעו נבחרי הציבור . האם יש בכך משום תשובה לחשש מפני התערבות מופרזת בעניינים אלה ? בהחלט לא . גם משום שלא ניתן לסמוך על השופטים כי יימנעו מהתערבות כאשר יש להם אמונה חזקה בנוגע לסדרי העדיפויות ה '' , "נכונים אבל בעיקר משום שלא ניתן כלל להצדיק אותו "מתחם . "התחשבות בהיעדר הבדלים עקרונ"ם בין עניינים חברתיים לעניינים אחרים , או בין זכויות חברתיות לזכויות אזרחיות , אין לבית המשפט כלים להכריע מתי להפעיל מתחם כזה ולהגביל את התערבותו . בעת ההחלטה בשאלה אם וכיצד יש לעגן זכויות חברתיות , אנו רשאים ( ואף חייבים ) להביא בחשבון הבדלים של מידה בלבד . אולם 93 לטיעון זה ראו למשל א' גרוס "החוקר , הישראלית : כלי לצדק חלוקתי או כלי נגדי " ? צדק חלוקתי בישראל ( מ' מאוטנר עורך , תשס"א < ; 87-86 , 79 וראו עניין . note 68 Grootboom , supra 94 ד"ר מונדלק מסכים שקיים הבדל של מידה , אך מייחם אותו במידה רבה לאי הנכונות ההיסטורית של בית המשפט להגן על זכויות חברתיות בעבר ( לעיל הערה , 2 בע' . ( 103 מבלי להמעיט מחשיבותו של מרכיב זה , נראה לי כי ההבדל , הגם שאינו עקרוני , אלא של מידה בלבד , הוא הבדל אינהרנטי שימשיך להתקיים ללא תלות בנכונות בית המשפט .

רמות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר