|
|
עמוד:35
עוברים לעסוק בהסדרים שניתן להציגם בהפרות בלתי מוצדקות של זכויות רק לפי קריאה " רחבה" יותר של זכויות אלה . דוגמה לכך הינה הסירוב לאמץ מדיניות רווחה נדיבה . ניתן להציג את ההחלטה כהפרה של הזכויות לחיים ולכבוד ; אך ניתן להציגה גם כמתבקשת מכוח האתוס של חירות ואחריות אישית . סוגיות אלה צריכות להיות נידונות לגופו של עניין ולהיקבע באמצעות תהליכים פוליטיים , ואין להעניק לתוצאות אלה או אחרות שלהן את ההגנה ואת ההשלכות המוסדיות של . "זכויות אדם" פרטי ההסדרים הללו הם עניין המסור לקביעתה של אותה חברה , ואין לראותם כנושא שההכרעה בו מתקבלת רק באמצעות ניתוחן של הזכויות הנידונות . הסדרים בתוך חברות מסוימות יכולים להיעשות "רחבים" יותר בדרכים שונות . כאשר הסדר מצליח להשיג את התמיכה הדרושה , ייתכן שייהפך לזכות בתוך אותה מערכת חברתית . אולם מדובר בזכות הקיימת בתוך המערכת , ולא בזכות ~ א . 07 מערכת אחרת תחליט אולי לא לאמצה מבלי שתואשם בהפרת זכויותיהם של בני האדם הכפופים לה . קבלת קריאה "צרה" של זכויות אדם מצביעה על כך שבתוך חברות נתונות , שיח זכויות האדם צריך להתמקד בשכנוע הזרועות הפוליטיות באשר לצורך בקידום האינטרסים הרלוונטיים באמצעות הגדרתם כזכויות בתוך אותה מערכת . גישה זו עדיפה , הן מסיבות מוסריות והן מסיבות מוסדיות , על ניסיון "לאלץ" אותן לחוקק וליישם מדיניות זו כתוצאה מלחצים בינלאומיים וחיצוניים , תוך פנייה לחובתן של מדינות אלה לקדם את זכויות האדם ולהגן עליהן . למען הסר ספק , טענתי אינה שיש לעשות רדוקציה של כל זכויות האדם לכדי תביעות הנהנות למעשה מתמיכתם של הכוחות החברתיים בתוך החברה הנתונה . עמדה כזו אכן תשלול את הכוח הטרום משפטי של זכויות האדם . זכויות אדם הינן ייחודיות בכך שהן מצדיקות הטלת חובות גם אם הכוחות החברתיים והפוליטיים מסרבים לקבל את החובות הללו . אולם ההגנה על זכויות תהיה יעילה אך ורק אם כוח מוסרי זה ייתמך על ידי קבלה 20 בטקסט אני מבחינה בין פעילות פוליטית פנים מדינתית לבין לחץ בינלאומי . אולם גם בתוך המדינה קיימת אפשרות לנסות לקדם זכויות אדם על ידי הבאת מקרי בוחן ( cases test ) להתדיינות בבתי המשפט . בהקשר זה , התדיינות הינה עמדת ביניים : היא משתמשת במוסד לאומי שהינו שותף בעיצוב הנורמות החברתיות של החברה . על כן , התדיינות היא סוג של שכנוע פוליטי פנימי . מאידך גיסא , היא קוראת לבתי המשפט לפסול חוקים שחוקק בית המחוקקים בשם זכויות אדם > אוניוורסליות . < זו אכן דוגמה של דינמיקה פנימית מורכבת השואפת לחזק את הכוח המעריך של זכויות אדם . יש לזכור כי ההחלטה או הפרשנות המוסמכת נעשות אומנם על ידי ביתיהמשפט , אך כל יתר זרועות הממשלה שותפות אף הן בעיצוב הנורמות הפוליטיות על רקע נורמות חיצוניות .
|
|