|
|
עמוד:810
החברתיות מהספרה הריונית אינן מטרה כשלעצמן , אלא אמצעי להגנת יתר הזכויות בשיטת המשפט . למעשה , זכות הגישה לערכאות והזכות לייצוג ולסיוע משפטי מהוות תנאי להגנה באמצעות מערכת המשפט על יתר הזכויות , הן זכויות חברתיות והן זכויות מהותיות אזרחיות פוליטיות , כאשר החוקתיות של האחרונות אינה שנויה במחלוקת , מכאן נובעת חשיבותן הרבה והצורך לפתחן כזכויות אדם חברתיות ברמה החוקתית , כרי להגן על הנגישות של חסרי אמצעים וקבוצות חלשות באוכלוסייה למערכת המשפט , שבה טמון המפתח להגנה המשפטית על מכלול זכויות היסוד של האדם באשר הוא . ואחרון : ייתכן שיש מקום להסבר מתוך גישה ביקורתית ריאליסטית . בית המשפט נוטה להכיר בזכויות כבעלות מעמד חוקתי כאשר מדובר בזכויות פרט - כגון זכות הגישה לערכאות או הזכות לייצוג - שמתייחסות בעקיפין אל בית המשפט , למעמדו , להיקף יכולתו לבצע את תפקידו ולבור מעמד ועוצמה . החלשת הנגישות לערכאות - ולו באופן עקרוני - משמעה פחות היזקקות למערכת המשפטית , דבר שבית המשפט לא יהיה מעוניין , מן הסתם , לעודד . 142 יש להבין את הנימוק האחרון הנ"ל באופן . "רך" כוונתנו היא שבית המשפט העליון , כמו כל גוף "קרוב אצל . "עצמו אין אנו מכוונים בהקשר זה לטענה בעלת האופי הרדיקלי , מעוררת הספקות , שבית המשפט העליון בישראל שואף ופועל להרחבת כוחו וסמכויותיו מטעמים אידיאולוגיים , עד כדי ביצוע "הפיכה שלטונית . "בישראל לחיבור התומך בגרסה הרדיקלית ראו י' כהן מי מפחד ממדינה יהודית ? - היבט חוקתי ואידיאולוגי > תשס"א . < לתמצית הדברים ראו שם , בע' . 34-24
|
|