|
|
עמוד:589
היקפו של הסיוע הישיר נמוך יחסית למקובל במדינות דוגמת ארצות הברית ( 2 ) . התמיכה ניתנת רק למוסדות מסוימים : ות"ת מחלקת את התקציב למוסדות לפי שיקול דעתה . עיקר התקציב היה ונשאר תקציב המועבר לאוניברסיטות , ולא למוסדות אחרים להשכלה גבוהה ( כגון מכללות . ( ( 3 ) תשלום שכר לימוד גם במוסדות מתוקצבים : הסטודנט נדרש לשלם שכר לימוד שנתי של אלפי שקלים לשנה בכל המוסדות להשכלה גבוהה , לרבות מוסדות מתוקצבים הזוכים בתקציבי המדינה . במוסדות בלתי מתוקצבים שכר הלימוד אף גבוה מזה של המוסדות המתוקצבים . ניתן לומר כי סטודנט במוסד מתוקצב נהנה , באופן עקיף , מתמיכת המדינה במוסד שבו הוא לומד . לגבי סטודנט במוסד מתוקצב , שיטת התקצוב המתוארת מהווה תמיכה חלקית ( סובסידיה . ( מובן אחר של הזכות לקבל השכלה גבוהה יכול לבוא לידי ביטוי כחיובה של המדינה לפתוח מוסדות נוספים להשכלה גבוהה לפי הדרישה למקצועות . כלומר , יצירת הזדמנויות לרכישת השכלה גבוהה מעבר להיבט של המימון . ד . הזכות לקבל חינוך כזכות רגילה . 1 כללי : על ההבחנה בין זכויות רגילות לזכויות חוקתיות זכויות יסוד רבות מוכרות במשפט הישראלי , ומבחינת מעמדן הנורמטיבי , הן נחלקות לשתי קבוצות : הראשונה היא קבוצת זכויות היסוד הרגילות . בהתבסס על עקרונות היסוד חינוך ארוך בכתי ספר תיכוניים תמורת מלגת מדינה שלא תפחת ממחצית שכר הלימוד האוניברסיטאי . 78 הר זהב ומדינה , לעיל הערה , 74 בע' 79 . 216 המינוח שנעשה בו שימוש בספרות הינו זה של '' זכות הלכתית . '' לדעתנו יש לעשות כיום שימוש במינוח "זכות יסוד רגילה" להבדיל מ '' זכות . "חוקתית הביטוי זכות הלכתית רומז כי הזכות חינה יציר כפיו של בית המשפט . למעשה , זו רק אחת הדרכים ליצירתה של זכות רגילה . כך , למשל , זכות רגילה ( שאינה חוקתית ) יכולה להיווצר לא רק מכוח הלכה פסוקה , אלא גם מכוח תחולתו של המשפט הבינלאומי במשפט הישראלי ( תחולה במשפט הישראלי של זכות הקבועה באמנה שישראל הינד . צד לה , < וזאת כפי שנראה בהמשך .
|
|