|
|
עמוד:503
הארצי , שעסק בחולות טרשת נפוצה שקיבלו טיפול פיזיותרפי . קופת חולים כללית הודיעה לחולות שהן זכאיות לטיפולים , אך הן יקבלו רק שנים עשר טיפולים בשנה ( קופת החולים ציינה כי התובעות יוכלו לקבל טיפולים נוספים במתקני הקופה על חשבונן ובתעריף מוזל ומסובסד . ( המבקשות ביקשו לחייב את קופת החולים במתן פיזיותרפיה שיקומית רצופה ומסודרת , שתדירותה תיקבע על פי שיקול דעת הרופא המטפל , שכן לטענתן , פיזיותרפיה אינטנסיבית היא הטיפול היחיד היכול לשמר את היכולת התפקודית של חולות טרשת נפוצה . לא היתה במקרה זה מחלוקת שסל הבריאות כלל גם פיזיותרפיה למחלות מסוג זה , אלא שקופת החולים התבססה על העובדה שעל פי החוק > כל עוד לא שונה הסל בעניין זה < היא רשאית להמשיך לתת את השירותים בהיקף שהיה נהוג ב"מועד הקבוע" ( המועד שנקבע בחוק שהשירותים שניתנו בו בקופת החולים הכללית ייכללו בסל , ( קרי שנים עשר טיפולים בשנה . בית הדין דחה את התביעה בקובעו כי סל שירותי הבריאות אינו כולל את כל שירותי הבריאות הנדרשים , שכן מקורות המימון מוגבלים , והחוק אוסר על תוספות לסל שאין להן מימון . בית הדין , מפי סגן הנשיא אליאסוף , הדגיש שחוק הבריאות הוא חוק במסגרת הביטחון הסוציאלי , ושהמםגרת של ביטוח הבריאות לא נועדה להקיף את כל השירותים הרפואיים שאדם נזקק להם , אלא אותם שירותים שהמסגרת החברתית הכלכלית רואה חובה לאפשר לספק . בית הדין הדגיש עם זאת שהשירותים הרפואיים שקופת החולים חייבת לתיתם הם בגדר , "רצפה" והקופה רשאית לתת שירות או תרופה נוספים מעבר לקבוע בחוק , בהתאם למשאביה הכספיים , לאור מחויבותה למילוי החוק ועקרונותיו ולאור מעמדה כגוף ציבורי . חשיבותו של פסק הדין בעניין מדזיני נעוצה בקביעת עקרונות אחדים : . 1 ההכרה בכך שחוק ביטוח בריאות ממלכתי אינו כולל את כל שירותי הבריאות הנדרשים על פי שיקול דעת רפואי , ותפיסה מצמצמת ביותר לגבי מידת התערבותו של בית הדין בשיקול הדעת בשאלה מה נכלל בסל ומה אינו נכלל בו . בכך בא לידי ביטוי "פסיביזם" שיפוטי , ולא גישה שמתערבת בשיקול הדעת של קופות החולים למען הגשמת הזכות 167 לעניין זה הסתמך בית הדין על פסק הדין בע"א 5557 / 95 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' אלחדד , פ"ד נא , 724 < 2 > שם עמד בית המשפט העליון על כך שחוק הבריאות קבע סל של שירותים , אך סל זה אינו מתיימר לספק את כל השירותים הרפואיים הנדרשים . פסק דין זה הוא אחד מפסקי הדין הבודדים של בית המשפט העליון שהציעו ניתוח מפורט של חוק ביטוח בריאות ממלכתי . בית המשפט העליון עמד בו על כך שקיום מערכת הבריאות תלוי באיזונה הכספי , והמקורות הכספיים הנוכחיים אינם מאפשרים את כל השירותים הרפואיים האפשריים . החוק , קבע בית המשפט , בא להבטיח טיפול רפואי בסיסי שקובע החוק לכל , וטיפול כזד , יכול שלא יהיה בו מענה לכל טיפול נדרש > שם , בע' . ( 754-753
|
|