|
|
עמוד:345
לזכות לרמת חיים נאותה כפי שזו התפרשה על ידי הוועדה . למעשה , הוועדה ציינה במפורש , בעת שעסקה בבחינת דו"ח ישראל בנוגע למצב הזכויות בשטחה , כי ישראל מפרה את האמנה בנוגע לתושבי הכפרים הלא מוכרים בכך שהיא מונעת מהם גישה לשירותים אנושיים בסיסיים . מכאן שאי הפעלת הסמכות השלטונית להורות על חיבורם של כפרים אלה , גם טרם הושלם הליך אישורם , מהווה חריגה מסמכות , וזאת לאור הדרך שבה יש לפרש את החוק המסמיך . ו . סיכום טענתי במאמר זה שקיים פער בין מעמדן של הזכויות החברתיות במשפט הבינלאומי לבין מעמדן במשפט הישראלי . פער זה , הנובע בעיקרו מן הנסיבות ההיסטוריות של התפתחות זכויות האדם , מחייב תיקון באמצעות ייבוא כללים רלוונטיים של המשפט הבינלאומי אל תוך המשפט הישראלי בהתאם לכללי הקליטה הקיימים . שימוש מושכל בכללים הקיימים - בכלל הקליטה שלפיו המנהג הינו חלק מן הדין המקומי ובכלל הקליטה שלפיו קיימת חזקת התאמה פרשנית המחייבת פרשנות של חוקים מקומיים בהתאם להתחייבויותיה הבינלאומיות של ישראל - יאפשר הסתמכות על זכויות חברתיות המוכרות על ידי המשפט הבינלאומי , על הגדרתן שם , לפני בתי משפט ישראליים . עולה מן האמור כי יש לקרוא אל תוך שיח זכויות האדם בישראל זכויות כגון הזכות לבריאות , הזכות לעבוד , הזכות לרמת חיים נאותה והזכות לחינוך . יתר על כן , יש להשתמש בעבודה הפרשנית המקיפה שעשו גופים בינלאומיים , ובראשם ועדת האו"ם לזכויות כלכליות , חברתיות ותרבותיות , ליציקת תכנים קונקרטיים בזכויות החברתיות ולאיזון בין הצורך להגן על האינטרסים שבבסיס הזכויות לבין הקשיים התקציביים הכרוכים ביישומן המלא . נראה כי מהלך פרשני כזה על ידי בתי המשפט הישראליים יתרום תרומה של ממש לקידום ההגנה על זכויות חברתיות בישראל . עם זאת , המהלך החוקתי יושלם רק עם השלמת חקיקתם של חוקי היסוד שישוו את מעמדן של הזכויות החברתיות לזה של הזכויות האזרחיות . בכך תציב ישראל את עצמה בשורה אחת עם המדינות המתקדמות ביותר בעולם , המעניקות rmpn 191 . Concluding Observations : Israel , supra nole 97 , at paras . 26-28 190 התכנון והבניה ( חיבור מבנה לתשתיות לפני השלמת תנאי ההיתר , ( . 1991-ב"תשנ
|
|