על היחסים בין זכויות אזרחיות־פוליטיות ובין זכויות חברתיות־כלכליות

עמוד:287

לענייננו די בקביעה שלכל הפחות מתקופת המשנה , עניין חינוך הילדים אינו עוד רק עניין פרטי , אלא עניין ציבורי . ועד כדי כך הדברים אמורים , שהתלמוד אומר דברים חריפים על עיר שאין בה בית םפר : "אמר ריש לקיש לרבי יהודה נשיאה : 'כך מקובלני מאבותיי , ואמרי לה ; ; 'מאבותיך' כל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן - מחריבין אותה . רבינא אמר ; ' מחרימין " . 'אותה הרמב"ם הביא מקור זה להלכה , כשהוא רואה בשני לשונות התלמוד שני שלבים : "מושיבין מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר . וכל עיר שאין בה מלמד תינוקות , מדורימין אנשי העיר עד שיושיבו מלמד תינוקות . ואם לא הושיבו , מחריבין העיר , שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן " . . 3 היקף תקנת יהושע בן גמלא ואופיה פרשני התלמוד הראשונים נחלקו בשאלת היקפה של תקנת יהושע בן גמלא המחייבת להחזיק מלמד בכל עיר : האם היא מחייבת לשכור מלמד יהא מספר התלמידים בעיר אשר יהא ? או שמא אין להטיל חובה להחזיק מלמד בעיר אלא אם כן יש בה לפחות מספר מסוים של תלמידים , ואם אין בעיר המספר המזערי הזה , חינוכם והשכלתם של בני העיר נשארת 249 באחריותם הבלעדית של הוריהם ? החינוך היסודי , וראו גם פרקי דרבי אליעזר א , ב , על כך שהורקנוס , אביו של ר' אליעזר הגדול , לא שלח את בנו לבית הספר , וראו להלן הערה . 272 246 גפני , שם , בע' , 109-107 מבקש אומנם לטעון שזה היה המצב בארץ ישראל דווקא , ולא בבבל , שבה נשאר חינוך הילדים עניינם הפרטי של ההורים , אולם ספק אם יש ממש בראיות שהוא סומך עליהן , כפי שהעיר גליק , שם , בע' , 205 הערת שוליים . 28 נכון אומנם שהמימון הציבורי של מערכת החינוך עולה באופן חד משמעי יותר בתלמוד הירושלמי מאשר בתלמוד הבבלי ( ראו דיוננו להלן הערה , ( 260 אבל אין זיקה הכרחית בין אחריות ציבורית ובין מימון ציבורי > ראו להלן הערה . ( 270 247 שבת קיט ע '' ב , וגם : '' כל עיר שאין בה עשרה דברים הללו , אין תלמיד חכם רשאי לדור בתוכה ... ומלמדי תינוקות " . ( סנהדרין יז ע"ב ( . ליחס המורכב של חז"ל כלפי המלמד ראו מאמרו המאלף של י' גפני "חינוך קטנים בתקופת התלמוד - מסורת ומציאות" חינוך והיסטוריה - הקשרים תרבותיים ופוליטיים ( תשנ"ט < 69 ואילך . 248 רמב"ם , הלכות תלמוד תורה , פרק ב , הלכה א . הדברים הובאו גם בשולחן ערוך , יורה דעה , סימן רמה , סעיף ז . 249 מחלוקת זו נזכרת בהגהתו של הרמ '' א , יורה דעה , סימן רמה , סעיף טו . לדברינו להלן בעניין זה השוו גליק , לעיל הערה , 236 בע' . 194-177

רמות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר