|
|
עמוד:279
אורח נזקקים , והוא אומר להם דברי כיבושים ומוסר : "וכבר ידעתם כי אין זה מדת אברהם אבינו עליו השלום אלא לעמוד פתח האהל וכוי כדי לקרב ההולכים ושבים ולהאכילנו ולהשקותם וללוותם שילכו שמחים , ואנו , בניו , צריכים לילך בדרכיו , וכמו שהעיד עליו יתברך [ : [ 'ה 'כי ידעתיו "' ... לאחר דברי כיבושים אלה , הוא מתייחס לשאלה המשפטית שהוצגה לפניו , ומגיע למסקנה כי מאחר שהנושא העומד לדיון הוא בעל ערך ציבורי כללי , הרוב יכול לכוף את המיעוט לתת את חלקו בפרויקט הציבורי החשוב . . 2 תקנות בעניין הדיור עד כה ראינו כיצד דיני הצדקה מחייבים הן את הפרט הן את הציבור לדאוג לדיור לכל . להלן נראה שנקטו חכמים דרכים אחרות להגנה על הדיור , כגון התקנת תקנות המצמצמות את חופש החוזים או את הבעלות הפרטית . לפנינו איפוא דוגמות לחקיקה סוציאלית בענייני דיור . ( א ) החובה למתן הודעת סיום לשוכר דירה ותקנות הגנת הדייר כבר בתקופת המשנה הותקנו תקנות להגנה על האדם לבל ימצא את עצמו חסר קורת גג . כך , למשל , נעשה בדיני שכירות בתים . מעיקר הדין , אם הושכרה דירה בלא שהסכימו הצדדים על מועד סיום השכירות , המשכיר רשאי לסיים את השכירות כל אימת שהוא רוצה בכך . אולם מאחר שהשוכר עלול למצוא את עצמו בלא קורת גג , תיקנו חכמים שהמשכיר צריך להודיע לו מראש על כוונתו לסיים את חוזה השכירות , והשכירות תסתיים רק אחרי שיחלוף פרק זמן מסוים מיום ההודעה . מקור התקנה הוא במשנת בבא מציעא , כפי שהתפרשה בתלמוד : "המשכיר בית לחבירו : 212 נוסיף עוד שערך זה לא נשאר תיאורטי , ויש לו ביטוי הלכתי . כך למשל , לפי המשנה , אף שאסרו חכמים עקרונית על האדם לטרוח בשבת , הם התירו לעשות כן אם הדבר נחוץ כדי לפנות מקום לאורחים ( שבת יח , א 213 . < לדיון מקיף בסוגיה זו ראו ויגודה , לעיל הערה , 170 בע' 214 . 417-408 משנה , בבא מציעא ח , ו . 215 בבא מציעא קא ע"ב . מקור הדרישה להודעה מוקדמת על סיום השכירות הוא תקנת חכמים , אף שהתלמוד אינו אומר זאת במפורש . ראו ויגודה , לעיל הערר , , 170 בע' , 410 בהערת שוליים . 11
|
|