|
|
עמוד:266
שטבעו חכמי ישראל את הפתגם : "כל הקונה עבד - כקונה אדון לעצמו " . וכך מתאר הרמב"ם חובות אלה : " כל עבד ... חייב האדון להשוותן לו במאכל ובמשקה בכסות ובמדור , שנאמר : 'כי טוב לו עמך' - שלא תהא אתה אוכל פת נקי והוא אוכל פת קיבר , אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש , אתה ישן על גבי מוכין והוא ישן על גבי התבן , אתה דר בכרך והוא דר בכפר , או אתה דר בכפר והוא יושב בכרך " . ( ב ) מנוחה שבועית והגבלת שעות עבודה זכות חברתית של העובד , הקובעת ברכה לעצמה , היא הזכות למנוחה שבועית ולהגבלת שעות העבודה . אכן , אחת התרומות המהפכניות החשובות ביותר של תרבות ישראל לתרבות האנושית היא רעיון השבת - יום המנוחה השבועי . ביום זה מחויבים הכל , המעסיקים והעובדים כאחד , לשבות מכל פעילות יצרנית . ששת ימי המעשה , ימי הפעלתנות הקדחתנית הכלכלית , מפנים את מקומם ליום שהאדם משתחרר בו מעול הטכנולוגיה המאיימת לקום על יוצרה , והעובד משתחרר מעולו של מעסיקו . ואפילו בעלי החיים זוכים בו במנוחה , שנאמר : " לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמרך וכל בהמתך וגרך אשר בשעריך , למען ינוח עבדך ואמתך כמוך " . עד היום לא מצאו ההיסטוריונים והארכיאולוגים אח ורע לחוק השבת בין עמי קדם . כאשר פגשו הרומאים בפעם הראשונה ביהודים וראו כיצד הם מקפידים לא לעשות מלאכה היהודים בימי הביניים > על פי המקורות העבריים " ( ציון ד ( תרצ"ט ) , 125-91 שהתפרסם אף בספר של המחבר : ש' אסף באהלי יעקב ( תש '' ג < . 256-223 לתהליך הפסקת העבדות בעם היהודי ראו ש' פדרבוש "הגבלת העבדות וביטולה הסופי" משפט המלוכה בישראל > תשי"ב < ; 164-157 להפרכת הדעה המקובלת כי סחר העבדים באירופה בימי הביניים היה מנוהל בעיקר על ידי יהודים ראו מ' טוך '' יהודי אירופה בימי הביניים המוקדמים : סוחרי עבדים " ? ציון סד > תשנ"ט < 139 . 68-39 רמב"ם , הלכות עבדים , פרק א , הלכה ט . 140 דברים ה , יג . 141 אנציקלופדיה מקראית , כרך ז > < 1976-א"תשמ לעניין הערך '' ; "שבת האנציקלופדיה העברית , לעיל הערה , 41 לעניין הערך '' שבת : '' "לשבת אין אח ורע בכל ספרות המזרח הקדום , והיא תרומה ישראלית מקורית , יחידה במינה ומכרעת בהשפעתה , לתרבות העולם " .
|
|