|
|
עמוד:263
ההכרה בזיקה בין העבודה לכבוד האדם באה לידי ביטוי מובהק גם בהלכות הצדקה . חכמים הכירו בהשפלה הכרוכה בתלותו של האדם בחסדם של אחרים , ועל כן קבעו שמעלת הצדקה הגבוהה ביותר היא לספק עבודה לעני כדי שיוכל הלה לפרנס את עצמו בכבוד ולא ייזקק לחסדי אחרים . וכך נאמר בתלמוד : "אמר ר' שמעון בן לקיש : גדול המלוה יותר מן העושה צדקה , ומטיל בכיס [ קרי , עושה שותפות עם העני ] יותר מכולן " . וכן פסק הרמב"ם כשמנה את שמונה המעלות שבצדקה : " שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו . מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך [ קרי , התרושש , [ ונותן לו מתנה או הלואה או עושה עמו שותפות או ממציא לן מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול . ועל זה נאמר : ' והחזקת בו גר ותושב וחי עמך' ( ויקרא כה , לה . < כלומר , החזק בו עד שלא יפול ויצטרך " . ה"חתם , 126 "סופר ר' משה סופר , מרחיק לכת ומחדש כי אף שהכלל בדיני צדקה הוא שעל הנותן להקדים ולתת צדקה לנזקק יותר , אפשר שיש להקדים לו את מי שנזקק פחות ממנו אם העזרה שיקבל תועיל לו להיחלץ ממצוקתו ותאפשר לו להשתקם , מכיוון שמצוות "והחזקת בו" עדיפה . יהיו מזונותי מרורין כזית ומסורין בידך , ואל יהיו מתוקין כדבש ותלויין ביד בשר ודם . כתיב הכא [ קרי , כתוב כאן : [ , 'טרף' וכתיב התם [ קרי , שם : [ 'הטריפני לחם חקי' ( משלי ל , ח " . < ( עירובין יח ע"ב . < וראוי לתת את הדעת גם על נוסה ברכת המזון הנאמרת אחרי הסעודה : "ונא אל תצריכנו ה' אלוהינו לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלואתם , כי אם לידך המלאה ... שלא נבוש ולא נכלם לעולם ועד " . עוד יש לציין שאמירות אלה לא נשארו בגדר מליצות בעלמא , והן תורגמו לכללים משפטיים . כך , למשל , מי שאינו עובד לפרנסתו ומתפרנס מהימורים נפסל לעדות משום ש"אינו עוסק ביישובו של עולם" ( משנה , סנהדרין ג , ג ; ובבלי , שם , כד ע"ב . ( 123 שבת סג ע"א . 124 רמב"ם , הלכות מתנות עניים , פרק י , הלכה ז . וראו גם ספר המצוות לרמב"ם , מצוות עשה קצז . 125 בהלכה זו נמנו צורות הצדקה השונות בדירוג עולה מן הקל אל הכבד : מתנה , הלוואה ומלאכה . "ממציא לו מלאכה" היא איפוא המעלה הגבוהה מכולן . ראו פירוש רמב"ם לעם , שם , הערה יט . 126 שו"ת חתם סופר , יורה דעה , סימן רלט , ד"ה ועוד רגע .
|
|