|
|
עמוד:226
החברתיות הכלכליות לאלה האזרחיות הפוליטיות . עם זאת , לקראת סוף המאה העשרים נראה כי חל שינוי הדרגתי בעמדת בית המשפט , והדבר בא לידי ביטוי בפסיקות ובכמה התבטאויות של הנשיא ברק לאחרונה , לרבות בפתח דבר לספר זה . האם ירחיב בית המשפט הגבוה לצדק גישה זו למהלך פרשנות אקטיבי בתחום החברתי הכלכלי ? ימים יגידו . ( ב ) הקהילייה האקדמית : קיומה של בת קול אקדמית חלושה ( עד שהתעשתה ) " במשך שנות השמונים והתשעים , עסקו המשפטנים של ישראל [ באקדמיה - ע' [ 'מ באופן נרחב בשאלת האופי התרבותי של ישראל , בעיקר בשאלת המתח שבין אופייה המערבי ואופייה היהודי של ישראל , וכן בשאלת המתח שבין היות ישראל מדינה יהודית לבין היותה מדינה שמיעוט משמעותי מבין אזרחיה מורכב מלא יהודים . אולם העובדה שהתקיימה בישראל של שנות השמונים והתשעים חפיפה בין מיקומו התרבותי של אדם לבין מיקומו החברתי הכלכלי , הפכה את הדיון של קהילת המשפטנים של ישראל בשאלת האופי התרבותי של ישראל לחסר ולחלקי . לנוכח החפיפה האמורה , לא ניתן לדון בשאלת האופי התרבותי של ישראל מבלי לדון במקביל בשאלת הפערים הקיימים בחברה הישראלית בחלוקת העושר בין חבריהן של קבוצות תרבותיות שונות " . על פי תיאוריות "קואליציות הידע" , ( Epistemic Communities ) לקהיליית האקדמית יש תפקיד מרכזי בעיצוב השיח הציבורי ובהשפעה על קביעת סדר היום של המדיניות . 95 הנשיא ברק נשא דברים ברוח דברי המבוא לספר זה בכנס לשכת עורכי הדין , בקיץ , 2003 באילת . כן ראו א' ברק "מניעת בדיקה במיון - פגיעה בכבוד האדם" הארץ . 10 . 12 . 2001 96 א' גולן "כבוד האדם במקומו מונח - האם הדברים שאמר אהרן ברק לאחרונה בעד מעמדן החוקתי של זכויות חברתיות מבטאים את עמדתו , או פסקי דין בעליון המבטאים גישה הפוכה " ? הארץ . 29 . 3 . 2001 97 מאוטנר צדק חלוקתי בישראל , לעיל הערה , 1 בע' . 34 הביקורת העצמית של אנשי אקדמיה כי הקהילייה האקדמית לא היתה ערה ומעורבת די הצורך בתחומים החברתיים של המדינה הובילה ליוזמה של כנס בנושא '' חלוקה וחלוקה מחדש '' בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב , במאי 99 ? Coordination " 46 ( 1 ) International Organization ( 1992 ) 1 , 12-35 P . N . Hass "Introduction : Epistemic Communities and International Policy 98 . 1998 בהקשר זה בדקתי בספרות המחקר ( דרך מנוע חיפוש של המקורות ) את מכלול המאמרים
|
|