|
|
עמוד:145
. ( choice theory במקרים שבהם ההליך הפוליטי של בחירת מקבל ההחלטות מונע החלת פיקוח יעיל על תוכן ההחלטות המתקבלות בסוגיה הנידונה כאן ( למשל , משום שהליך הבחירות מתייחס לשורה של נושאים , ( נותר בידי בעל הסמכות החופש לפעול בהתאם לאינטרסים האישיים שלו . הערכה זו עומדת בעינה גם באותם מקרים שבהם ההליך הפוליטי מוליך לפיקוח נאות על מחויבותו של הנציג הנבחר לתיאוריה של מימון ציבורי שציבור בוחריו תומך בה . במקרים מסוג זה , המחויבות של מקבל ההחלטות לציבור בוחריו , מתוקף ההליך הפוליטי , עלולה להניע את מקבל ההחלטות לפעול על פי האינטרסים האישיים של הנמנים עם ציבור זה ( ולא בהתאם לתיאוריה של מימון ציבורי המועדפת על אותו ציבור . ( בעיה זו בולטת במיוחד במצבים שבהם מקבל ההחלטות מייצג מגזר מוגדר באוכלוסייה , או נבחר על ידי מגזר כאמור , וחש מחויב , מכוח ההליך הפוליטי , לקידום האינטרסים של מגזר זה . מגזר באוכלוסייה מאופיין בהקשר זה בזהות אינטרסים באשר להספקת מימון ציבורי למוצרים מסוימים . כך , למשל , כאשר מדובר בנציג של איזור גיאוגרפי מסוים ( בבית מחוקקים של מדינה פדרלית , בבית מחלקקים או במועצת רשות מקומית הנבחרים בשיטה אזורית וכדומה . ( לתושבי האיזור יש אינטרס משותף שפרויקטים שונים יוקמו באותו איזור במימון ציבורי באופן שיבטא השתתפות של תושבי איזורים אחרים במימון מוצרים שמהם נהנים בעיקר תושבי האיזור ( כגון כבישים , תחבורה ציבורית עירונית וכדומה ) . דוגמה מובהקת 31 לדיון בהנחות חלופיות אלה באשר למניעים של מקבלי החלטות במשטר דמוקרטי , ראו : . Constitutional Theory" 87 Cornell L Rev . ( 2002 ) 280 Action" 72 Va . L . Rev . ( 1986 ) 363 : J . R . Macey "Cynicism and Trust in Politics and Cass , supra note 10 , at pp . 469-48 I ; R . A . Cass "Models of Administrative 32 בעיה מסוג זה קיימת בבחירות לכנסת : הבוחר נדרש להצביע בעד רשימה אחת , גם אם בנושאים שונים הוא מעדיף רשימות שונות . אחד מיתרונותיה של שיטת הבחירה הישירה של ראש הממשלה , שבוטלה , היה האפשרות להצביע בנפרד בעד ראש הממשלה ובעד רשימה לכנסת , ובכך לבטא בצורה מדויקת יותר את העדפותיו של המצביע . להצעה מרחיקת לכת עוד יותר ( הצבעה בעד רשימות בהתאם לארבעה נושאים שונים , ובכללם התחום החברתי הכלכלי , ( ראו ל' שלף מרות המשפט ומהות המשטר . 204-193 ( 1996 ) 33 בהקשר זה נטען כי יש להעדיף הכרעה בסוגיות של מימון ציבורי בדרך של "דמוקרטיה , "ישירה שכן במסגרתה נוצרת תחרות אינטנסיבית יותר בין קבוצות אינטרסים קטנות לעומת זו הנוצרת בהכרעה המבוססת על "דמוקרטיה . "ייצוגית ראו : . Direct Democracy" 11 Constitutional Political Economy ( Fairfax , 2000 ) 147 T . Just "Interest Groups , Referenda , and the Political Process : On ( he Efficiency of K . w . Zimmermann & ברוח דומה , ראו : Stark , supra note 12 ; R . Cooter "Constitutional Consequentialism :
|
|