|
עמוד:45
ההבחנה בין "כללי המשחק" לבין פוליטיקה רגילה אכן חשובה . דיונים הנוגעים ברוב הצרכים המעשיים חייבים להיערך במסגרת "כללי , "המשחק וקריאת תיגר על הכללים צריכה להיות נדירה יחסית . נוסף על כך יש אמת בתובנה כי יצירת הבחנה זו הינה אחת הסיבות לפוליטיקה חוקתית . אנו מעגנים את כללי המשחק בחוקה על מנת שנוכל לקיים במסגרתה דיון נמרץ בדבר ההסדרים הרצויים . אך השתתת עדיפותן של זכויות אזרחיות פוליטיות על אינטרסים חברתיים כלכליים על נימוק זה יכולה להתברר כטענה מעגלית . נכון אומנם כי זכויות אדם הינן מועמדות בולטות להיכלל בחוקה ולהיחשב לחלק מכללי המשחק , אך מדוע יש להכליל רק זכויות אזרחיות פוליטיות בחוקה ? היש סיבה לא להכליל גם זכויות חברתיות כלכליות בסיסיות בגדר "כללי המשחק" שלנו ? לאדם שנאבק להשיג תנאי מחיה מינימליים אין חופש של ממש לחתור להשגת יעדים כלשהם . זכויות אזרחיות פוליטיות עשויות להנציח למעשה מצב שבו חלק מן האנשים חופשיים לממש את מטרותיהם ושאיפותיהם רק מפני שחייהם של אחרים נעדרי חופש זה לחלוטין . אם אכן זה המקרה , אזי זכויות אזרחיות פוליטיות רחוקות מלהיות ניטרליות . התיאוריה של זכויות האדם מתייחסת לצרכים אנושיים בסיסיים . היא אינה מעניקה עדיפות למשטר חברתי אחד על משנהו בדרך זו . משטר חברתי אכן נחוץ על מנת להגן על כל זכויות האדם , אך תוכנו של אותו משטר חברתי והדרך שבה הוא מגדיר את מחויבויותיו הבסיסיות אינם יכולים ליהנות מעדיפות באמצעות מהלך הגדרתי , שלפיו המשטר הקיים מוגן על ידי זכויות ואילו כל יתר התביעות נחשבות לאינטרסים גרידא . מדובר בסוגיה הפוליטית הבסיסית של כל חברה , ולא ניתן לפותרה באמצעות פנייה לאידיאל של זכויות אדם או על ידי הגדרה מסוימת של "כללי . "המשחק יש המנסים לגזור טיעון נוסף התומך בהגבלת הסטטוס של זכויות אדם לקטיגורית של הזכויות האזרחיות הפוליטיות מקריאה מסוימת של ההיסטוריה : על פי ניתוח זה , שיח הזכויות התחיל בציוויליזציה המערבית בסביבות המאה השבע עשרה . תפקידו העיקרי היה להגביל את כוחם של ממשלות ומלכים באמצעות הסדרים בנושאים אזרחיים פוליטיים קלסיים , ללא כל קשר לרווחת נתיניו של המעמד השליט . אין צורך לבחון מחדש את תקפותו של תיאור היסטורי זה , השנוי במחלוקת , שכן אין כל סיבה שנישלט כיום על ידי אילוצים הנובעים מן על הטענה כי מבחינה לוגית , אין לזכויות שכנגדן חובה כל עדיפות , ראו : . "The Primacy of Welfare Rights" 1 Social Philosophy and Policy ( 1984 ) 1 19 M . Golding 34 מסורת זכויות האדם , המודגמת על ידי לוק , ( Locke ) אכן מתרכזת בשאלה של גבולות הממשלה . אולם ניתן לטעון כנגדה כי החידוש היה בשיח הזכרות , אך ההתעניינות בנושאי רווחה ותיקה הרבה יותר מאשר ההתעסקות בחופש . ראו למשל : . Golding , supra note 33
|
|