|
|
עמוד:33
הקבוצות הנפגעות מן ההחלטה יטענו כי בתי המשפט חרגו מתפקידם , המחייב - לדעת המתנגדים - הכפפת החלטותיהם להכרעות של הזרועות הפוליטיות . ניתן להאשים אז את בתי המשפט שהם נוהגים כ"מלכים , "פילוסופים תוך דילול השיח הפוליטי וערעור הסדר הפוליטי שהינו , כפי שמזכירים לנו , חיוני בסופו של דבר להגנה על זכויות האדם כולן . במילים אחרות , בתי המשפט נתפסים כמוסדות המיועדים להגן על זכויות שקיבלו הכרה חברתית ופוליטית , אולם קוראים עליהם תיגר כאשר הם מנסים להטיל חובות המתחייבות לדעתם מן ההכרה הבלתי אמצעית בזכויות אדם קדם פוליטיות . המתחים השוררים בין התהליך הפוליטי ( והדמוקרטי ) לבין ההגנה השיפוטית על זכויות האדם רלוונטיים איפוא לכל זכויות האדם . הם נובעים במידה שווה מאופיו של תהליך השפיטה ומן ההיבט הטרום משפטי של זכויות האדם . ניתן להבחין בכך בבירור כאשר שמים לב לעובדה שדיונים בפרשנות שיפוטית של זכויות מתקיימים גם בהיעדר מחלוקת של ממש באשר למקור התוקף החוקי או החוקתי של הזכויות הנידונות . אף על פי כן , ככל שניסוח הזכות עמום ומופשט יותר , כל ניסיון לגזור או לפסול הסדרים ספציפיים בהסתמך על הזכות נעשה חשוף יותר לביקורת . 16 ביקורות מודרניות אלה דומות יותר לעמדתו המוקדמת של בנתהם , ( Bentham ) כי זכויות טבעיות הינן בלתי קוהרנטיות ומסוכנות ( ראו , למשל : . ( Glendon , supra note 4 לביקורת של בנתהם , ראו ; . 1843 ) 491 ( reprinted in 1962 ) J . Bentham "Anarchical Fallacies" 2 Works ( J . Bowring ed ., 1838- 17 מאמרי זה עוסק ביחסים שבין תוקפו של צידוק מוסרי לבין יעילות במערכות משפטיות פנים מדינתיות . משטר זכויות האדם הבינלאומי פותח על מנת לתת מענה , במידה מסוימת , לכשלונן של המדינות להגן על זכויות האדם של אזרחיהן . כמובן , המשטר הבינלאומי מסתמך בעיקר על תוקף מוסרי כאמצעי להגברת יעילותו . באופן בלתי נמנע , סנקציות של המשפט הבינלאומי יהיו , ככלל , יעילות פחות מאלה של בתי משפט פנים מדינתיים . ניתן לצפות אם כן כי סמכות השיפוט הבינלאומית בתחום זכויות האדם עשויה להיות עקיבה ומתקדמת יותר מאשר זו של בתי המשפט הפנים מדינתיים מכיוון שהיא כפופה למגבלות פוליטיות מעטות יותר . מאידך גיסא , המערכת הבינלאומית אינה יכולה להחליף את כוחן של המדינות לשם הגנה אפקטיבית על זכויות . מדינות יכולות לקדם את זכויות האדם של תושביהן באופן משמעותי הרבה יותר מאשר הצהרות בינלאומיות . לכן , היחסים בין סמכויות השיפוט הבינלאומיות לבין סמכויות השיפוט הפנים מדינתיות מורכבים מאוד , ולא ניתן להניח שפרשנויות משפטיות בינלאומיות עדיפות בהכרח על אלה של המערכות הפנים מדינתיות .
|
|