|
|
עמוד:12
זמנה . בראשית שנות ה , ' 70 בספרי 'הגדרת , 'האמנות באתי אל החידה של הגדרת האמנות רק כדי להבין , בסוף הדרך , ששאלת מהות האמנות לא רק מוליכה שולל , אלא שאין בה עניין של ממש . שכן , השאלה המעניינת הרבה יותר היא : מהי אמנות טובה ? במחצית שנות ה ' 70 ביקשתי , כאמור , לענות על שאלת האיכות האמנותית , אלא שעד מהרה מצאתי עצמי מחויב לשאלת הפרשנות של היצירה . מניה וביה , צצה ועלתה שאלת הפרשנות המעניינת יותר , העשירה יותר , העקבית יותר , האפקטיווית יותר וכוי . כיום כבר ברור לי , שמעבר לכל הסגולות הללו של הפרשנות האמנותית המועדפת , נחבאת לה בעצם שאלת היופי . שהרי , בבקשי אחר הפרשנות ה"טובה" יותר , הנני תר , למעשה , אחר הפרשנות ה '' יפה" יותר . ובמילים אחרות : אין לי מנוס מדיון בשאלת היופי . היפה הוא לכאורה אחת התופעות האנושיות המוכרות בבהירות רבה ביותר . שום ערפילי סוד ומסתורין אינם מאפילים עליו , והסברת טיבו וטבעו אינה נזקקת לתורות מטאפיזיות דקות ומסובכות . היפה הוא עצם מעצמו ובשר מבשרו של הניסיון האנושי ; הוא מוחשי וגלוי . ואף על פי כן היתה תמיד תופעת היפה אחד הפרדוקסים הגדולים ביותר שבתולדות המחשבה הפילוסופית . במילים אלה פותח ארנסט קאסירר את דיונו באמנות וביפה מסה' ) על . ( 1944 , 'האדם אכן , בדומה לקאסירר , אף אני חסר אונים מול הפער בין התנסויות" הרבות מספור בחוויות אסתטיות מאלפות לבין הגמגום האוחז בי שעה שאני נדרש לתשובה על שאלת פשר היופי . אודה ואתוודה : ברגע זה , בו מתערבלים הדנדונים של פעמוני מגדל השעון ממול בצלילי הוואלס של שטראוס , כאן בכיכר סן מרקו , אין לי אפס קצהו של מושג אודות הפשר . האם היופי הוא סוג של חוויה ? האם היופי הוא תכונה אובייקטיווית ? האם היופי מקנן בעיני המתבונן ? האם היופי יחסי ? האם הוא מוצר של הכרה , או של רגש , או של חוש וכר ? האם היופי תלוי הקשר תרבותי ( או , שמא התרבות "קילקלה" כושר טבעי אוניוורסלי כלשהו לשיפוט אסתטי , כטענת עמנואל קאנט ) י על שאלות אלה ונוספות חובה עליי לענות בדרך הסבוכה שאני מבקש נקרא לצאת אליה . משוכה קשה במיוחד , שמחכה לי בדרך , היא כמובן זהותו המשתנה , הגמישה , ההפכפכה , רבת הפנים של היופי . מי מאתנו אינו מכיר את התופעה : המוזיקה ההודית הצורמת את אוזני המערבי , הלבוש היפני המוזר בעיני ההונגרי , התכשיטים האפריקניים התמוהים בעיני האירופאי . פערים אסתטיים בין מקומות הם גם פערים אסתטיים של זמנים : היוונים הקדמונים צבעו בכחול את שיער פסלי אפרודיטה שלהם , בעוד אנו איננו נוטים לזהות
|
|