|
|
עמוד:41
לא ידועה . למזלו הוא זיהה מיד את עודד וצעק בקול כמעט לא אנושי "ממנועי" ואז עודד צעק "לא לירות " ! מכוניתם , מסוג , "אופל" הייתה קטנה והצליחה להשתחל ברווח הצר שבין המשאית לבין הגדר של הפרדס . הם נמלטו לכיוון מחנות הצבא הבריטי לנו היה ברור שהם מחסלים את , "הרצל" ועודד נתן הוראה לרדוף אחריהם , אבל לא היה בכך טעם כי הם כבר הגיעו קרוב מאוד למחנה הצבאי . הרמנו ידיים וחזרנו על עקבותינו מלאי חרדה לגורלו של . "הרצל" לאחר זמן קצר נודע לנו ש "הרצל" הצליח לעבוד עליהם בעיניים והוא חי וקיים . בינתיים נאמר לנו להמתין להזדמנות הבאה ולשמור סוד . פתיחה מאוחרת באש כעבור כשבועיים התכוננה הכנופיה לבצע שוד בווילה של טדי וינברג , אחד מעשירי ראשון שהשכיר את ביתו למשפחת בלקין המפורסמת . למיטב ידיעתי מפקד הפעולה היה בן בראון . הפעם תואם הכול מראש עם , "הרצל" וסוכם שהוא יביא את הכנופיה למקום , יציב אותה ברחבת הכניסה לבית ויצטרף למארב שיחסל את הכנופיה . למרבה הצער , גם כאן אירעה תקלה . "הרצל" הציב את השודדים כברווזים במטווח והצטרף לחבורה ששכבה במארב , אבל נקישת בריח בלתי צפויה ופתיחה מאוחרת באש הבריחו אותם , והם נעלמו כלא היו . "הרצל" ניסה לרוקן את מחסניתו ללא הצלחה והצטרף לחבריו לכנופיה . גם הפעם חששנו לחייו , אבל שום דבר לא קרה לו . אני לא הצטרפתי אז לחבורת הלוחמים כי הפעם נתנו את הכבוד למ"כים , למ"מים ולפלמ"חניקים שביקשו לנקום את מות חברם מפתח תקווה . אני הייתי בתצפית , ותפקידי היה לתת התרעה אם וכאשר יופיעו משוריינים של המשטרה הבריטית . הייתי במרחק של כ 300 מטר מהווילה , וכששמעתי את חגיגת הירי מכל הכלים , כולל פיצוץ של שני רימונים , הייתי בטוח שהרחבה הייתה מלאה גוויות של רוצחים . מה גם שאחד המ"כים שבא לשחרר אותי מתפקידי אמר לי שבבוקר יהיו כרוזים ובהם יהיה כתוב מי ולמה עשו את הפעולה וכמה רוצחים באו על עונשם . להפתעתי ולהפתעת כולם נמצא שם בסך הכול סנדל מסכן . כעבור עשרה ימים השאירו לי בביתי הודעה על פעולה שתתקיים ביום שישי הקרוב . התייצבתי כרגיל במקום המפגש , ושם התבשרנו שהלילה הכנופיה תגיע לצרכנייה בבית חנן ותעמיס ככל שיהיה מקום במכוניתה . הוחלט שאנחנו נחכה להם על הדרך לפלמחים בנקודה אחרת , והפעם נימנע מכל שגיאות העבר . גם הפעם מפקדי הפעולה היו אביגדור ועודד , והלוחמים היו מחי"ש ראשון בתוספת לוחם אחד מהש"י . לקראת הפעולה פונו כל מי שגרו בשכנות לצרכנייה כדי למנוע הפרעות בלתי צפויות . וידוא הריגה פרסנו את המארב בכביש המוביל לפלמחים , כאשר המשאית חוסמת את הדרך לחלוטין ולוחמים פרוסים משני צדיה , תוך סיכון להיתקלות במשטרה או בצבא הבריטי . עטפנו את רגלינו בשקים ופיזרנו עליהן פלפל חריף כדי להטעות כלבי גישוש במקרה שנצטרך להסתלק משם רגלית . כעבור שעתיים מורטות עצבים הופיעו שני פנסים של מכונית , וה"אופל" הגיעה . המכונית האטה , ועודד מיד כיוון את אקדחו לראשו של הנהג . קיבלנו הוראה לא לירות . שני הערבים שהיו באוטו הורדו ממנו כשידיהם מורמות והובלו אחר כבוד לצד הדרך שם התבקשו להוציא תעודות זיהוי כדי לוודא שאכן אותם מחפשים . ידיהם נכבלו באזיקים שהוכנו מראש מחוט ברזל , ואני הוצבתי לשמור עליהם שמא ינסו לברוח . בחיפוש שנערך במכוניתם נמצא אקדח טעון מתחת למושב הנהג . ולפתע , ללא כל התראה , הצמיד אחד מאנשי הכוח את אקדחו לראשו של הגבוה מבין השניים וירה כדור אחד - ומיד ירה גם בנמוך . שניהם נפלו על החול שבצד הדרך . ואז ניגש עוד אחד מאנשי החוליה והכניס לכל אחד מהם כדור נוסף כדי לוודא הריגה . אני לא יודע מה הרגישו החבריה האחרים , אבל אני חטפתי סחרחורת וכמעט נפלתי מההלם . הרגשתי שרגליי רועדות ובקושי טיפסתי למשאית שחזרה לראשון . כעבור כמה ימים הופיעה בעיתון "הבוקר" ידיעה קטנה שבה הודיעו על גופות של צעירים מיפו שכנראה חוסלו בגלל סכסוך בענייני סמים . בזה נגמר הסיפור , ומאז ועד היום נשמר הדבר בסוד ולא דובר עליו . 4 ^ תפקידם של שני אנשי הפלמ"ח היה לזהות את הרכב של הכנופיה ולסמן באמצעות ירייה שאכן מדובר בהם . לרוע המזל , הם סימנו רכב של תייר מצרי . הוא נעצר על ידי המחסום , שוחרר מיד ונשלח לדרכו . ר / ר / שש היה שהוא "סע מיד למשטרה , ולכן המארב התקפל הכנופיה נמלטה לכיוון מחנות הצבא הברים . לנו היה ברור שהם מחסלים את / 'הרצל" ועודד נתן הוראה לרדוף אחריהם , אבל לא היה בכך טעם כי הם כבר הגיעו קרוב מאוד למחנה הצבאי . הרמנו יד"ם וחזרנו על עקבותינו מלאי חרדה לגורלו
|
|