מודיעיון מבט עומק למודיעין

עמוד:38

דבריו ואמה "מה פתאום אתה בטוח שתהיה מלחמה ? צדאם מטומטם ? מי מסוגל להתעמת עם האמריקאים ? צדאם ייסוג מכווית " ! אלוף ארור לגלג על גלעה "צדאם משוגע לירות טילים על ישראל ? הוא יחטוף מאיתנו " ! אכן , "הקונספציה" המשיכה עדיין לקנן במוחם של אחדים מהצמרת הצבאית שלנו . כמעט 20 שנה חלפו מאז מלחמת יום הכיפורים , ודומה שאצל אחדים דבר לא נלמד ודבר לא השתנה . את הגיונם הם המשיכו להשליך על האויב , ואת יהירותם הם לא ציננו ולא הורידו . סוגיית הטילים העיראקיים הניידים - למד"ן בודק וער לסוגיה ב 17 בינואר פותחת הקואליציה הבינלאומית בהנהגת ארה"ב במתקפה האווירית על עיראק . מבצע "סופה במדבר " התחיל . ב 18 בינואר נחת הטיל העיראקי הראשון על תל אביב . היה זה טיל קונבנציונלי ששוגר ממערך המשגרים הניידים העיראקיים שבמערב עיראק . מאז סוף 1989 היה במערב עיראק המערך הנייח של משגרי הטילים . הוא זה שמשך את תשומת הלב , בו התעניינו , הוא היה המטרה . אבל לאחר כיבוש כווית באוגוסט 1990 הלכו והצטברו ידיעות ולפיהן קידמו העיראקים למערב עיראק משגרי "אל חוסין" ו"סקאד " ויחידות לוגיסטיות שלהם . אלה היו משגרים ניידים . בלמד"ן עלתה השאלה : למה העיראקים צריכים את המערך הנייד כשיש להם את המערך הנייח הגדול והמבוטן ? לא היה שום מידע שיוכל לספק תשובה . כיוון שכך , במחלקת המחקר ניסו לתת תשובה "בשיטת ההפרכה ' שהגה יצחק בן ישראל . עיקרה : העלאת אפשרויות / הסברים לאירוע והפרכתם בלבד , ולא אימותם והפרכתם על פי ה"שיטה הקלאסית" ( כאשר כל הסבר , על פי "שיטת ההפרכה ; מנוסח בצורה המאפשרת להפריכו , ולא בצורה סתמית . ( הועלו שישה הסברים להופעתם של המשגרים הניידים , אך לא ניתן היה להפריכם ( אחת מבעיות השיטה . (! כיוון שכך , נבחרו מתוך השישה שני הסברים כבדי משקל : האחד , שהמערך הנייד מוכן למקרה שהמערך הנייח יושמד ; האחר , שהמערך הנייח עדיין אינו מוכן מבצעית , וכדי לשמור לעצמם את האופציה לשגר טילים קידמו העיראקים את המערך הנייד . אז איזה הסבר הוא הנכון ? למדין תדרך את האיסוף . וכאן הערה קצרה . האם למד"ן תדרך את האיסוף על פי שיטת ההפרכה , כלומר , הנחה את גורמי האיסוף להביא ידיעות להפרכת שני ההסברים , כך שההסבר שהמידע לא הצליח להפריכו הוא הנכון ? לא ולא ! למד"ן תדרך את ^ Ynru לאמת ו / או להפריך את שני ההסברים ! ללמדנו שבסופו של דבר אנחנו נזקקים במחקר המודיעיני לאימות , ולא ניתן לוותר עליו . מה שלא יהיה , למד"ן היה ער מאוד לנושא , שיתברר בהמשך כקריטי מבחינה מבצעית . ב 15 בינואר , בעקבות הדיון אצל סגן הרמטכ"ל ב 13 בינואר , הוציא למד"ן לקט בנושא הטק"ק ובו כתב , בין השאה "להערכתנו ישוגרו הטילים מהמערך הנייד . "דווקא הערכה נכונה ביותר , אך אליה וקוץ בה , והיא נוגעת לפרסום הכתוב . משפט חשוב זה היה צריך להופיע בעיקרי הלקט , כי הצרכן קורא כמעט תמיד רק את העיקרים של המסמך . המשפט לא הופיע בעיקרים , אלא " התחבא" היכן שהוא בעומקו של הלקט . אחרית דבר - אז מה באמת היה לעיראקים כפי שהתברר אחרי המלחמה נתחיל מהסוף . לעיראקים היו גם היו רש"קים כימיים לטילי . 'אל חוסין" הם החלו בפיתוח הרש"ק הכימי לטיל "אל חוסין " ב , 1985 אולם עד 1990 עדיין לא היו בידיהם רש"קים . ייצור הרש"קים בפועל התחיל במרס 1990 והושלם בספטמבר אותה שנה . בסך הכל היו בידי העיראקים ערב מלחמת המפרץ הראשונה בינואר , 1991 על פי ההודאות שלהם לפקחי האו"ם , כ 50 רש"קים כימיים , חלקם בינאריים , וכן 25 רש"קים ביולוגיים . הערכת פקחי האו"ם הייתה שהמספר הכולל הגיע כנראה ל 105 רש " קים . 30 מהרש"קים הכימיים הושמדו בנוכחות פקחי האו"ם . על פי הודאת עיראק , ב 1985 בוצע ניסוי סטטי ( לא חי ) יחיד שנועד לקבוע את גודל מטען הנפץ הדרוש לפיזור יעיל של החומר הכימי . בין 1985 ל 1990 בוצעו שלושה ניסויים חיים שבמסגרתם שוגרו טילי "אל חוסין" ו"סקאד , " אשר נועדו לבחון את יעילות הטיל ככלי לפיזור חומר כימי . המרעום של הטילים היה מרעום הקשה , שאפשר יעילות פיזור גבוהה של עד 40 אחוזים מהחומר הכימי . ומילת סיכום על המודיעין היה מעט מידע , היה מעט מאוד מידע ערכ י אך הייתה הערכה נכונה , ולכן יש להסיר את הכובע בפני כל המעריכים מלמעלה ועד למטה . אבל צריך לזכור שההערכה הטובה ביותר אינה מועילה לצרכים צבאיים טהורים . שם צריך את המידע הכי טוב והכי מדויק , והוא לא היה אז ישראל בעיראק למדינת . הנחיות לכתיבת מאמר החומר ש"כלל במאמרים יקיף את כל תחומי המודיעין ואתגריו ( תורת המודיעין על כל רבדיה , הערכה ומחקר , איסוף על כלל סוגיו , טכנולוגיה , מודיעין מסכל , ארגון ושיסות , הדרכה והכשרה , כוח אדם , יחסי גומלין עם קברניטים , מודיעין קרבי , השוואה עם שירותים אחרים וכיוצא באלה . ( המאמרים יכולים לעסוק בעבר , בהווה ובעתיד ( עם הרלוונסיות המתבקשת ;( אופיים יכול להיות הגותי תאורם , כמו אופי מעשי השאוב מהמציאות היום יומית . לא תוסל צנזורה על האור"נסציה של המאמר . הקריטריון המרכזי בפרסום מאמר יהיה איכותו . כל המעונ"נים בפרסום מאמר - יהיו אלה גמלאי קהילת המודיעין , גמלאי צה"ל , קצינים סדירים בקהילת המודיעין או כל אזרח מן השורה - יפנו לעמוס גלבוע . פקס : ; 03-5341 743 דוא"ל : . amos 39 @ 012 . net . il

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר