|
|
עמוד:32
מודיעיון מבס עומק למודיעין - בעריכת עמוס גלבוע מרור , "מוריעיון" נועד > שמש במה למחשבת המודיעין ולחסציפלינה של עשיית המודיעין בהקשרי הביסחון הלאומי , על מגוון הדעות הרווחות בארץ ופעמים גם בעולם . העשרת מרכיבים אלה ב"במה לוויכוח" תתרום ותסייע לביטחון הלאומי . מלחמת המפרץ הראשונה - המודיעין הישראלי ופרשת ראש 1 הקרב הכימיים העיראקיים עמוס גלבוע * ב 2 באפריל 1990 איים צדאם חוסין כי "ישרוף" את ישראל וטען כי ברשות עיראק נשק כימי כשפלש לכווית כמה חודשים אחר כך נדרש המודיעין הישראלי לשאלות האם אכן יש לעיראק ראשי קרב כימיים והאם תעשה בהם שימוש נגד ישראל מאמר זה מבקש לבחון מה היה המודיעין בנושא . מה היו ההערכות , מה היו חילוקי הדעות . ואגב כך להאיר כמה בעיות במחקר המודיעיני J / רב סיום מלחמת עיראק איראן ב 1988 הצליחו העיראקים להכפיל את טווח טילי ה"סקאד" שברשותם מ 300 ק"מ ל 600 ק " מ . כלומר , טווח המאפשר ירי על ישראל ממערב עיראק . הטיל החדש נקרא "אל חוסיך . במחצית השנייה של שנת 1989 החלו העיראקים להקים אתרי שיגור לטילים אלה , על בסיס משגרים נייחים שקובעו בתוך קוביות בטון ( בכל אתר הוצבו כמה משגרים . ( אתרים אלה הוקמו במערב עיראק , ליד הגבול עם ירדן , במדבר , ונפרסו על עשרות קילומטרים . הם נתגלו על ידי המודיעין הישראלי רק בתחילת . 1990 ב 2 באפריל 1990 איים צדאם חוסין כי "ישרוף" את ישראל וטען כי ברשות עיראק נשק כימי בינארי ( שני סוגי חומרים כימיים שרק כאשר הם מתערבבים זה בזה - בהיותם בפגז או בראש קרבי של טיל - הם יוצרים את החומר הרעיל . ( מאז המשיכו צדאם חוסין והתעמולה העיראקית במסכת איומים על ישראל . ב 2 באוגוסט הפתיע צדאם את העולם , ובכללו את ישראל , כאשר פלש לכווית וכבש אותה . ב 7 באוגוסט החלו האמריקאים בתהליך של פריסת כוחותיהם בסעודיה . במקביל לצבירת הכוחות האמריקאיים התפתח מאמץ מדיני , מלווה באולטימטומים , להוצאת צבא עיראק מכווית בדרכי שלום בפני המודיעין הישראלי עמדו כמה אתגרים מחקריים / .-הערכתיים ראשית , מהי המדיניות העיראקית בכל הקשור לתגובה מול ישראל היה וארה"ב תפתח במלחמה להוצאת העיראקים מכווית . קונקרטית , מהן דרכי הפעולה העיראקיות . שנית , האם יש לעיראק ראשי קרב ( רש " קים ) כימיים . שלישית , אם יש - האם תעשה בהם שימוש נגד ישראל . מצב הכיסוי האיסופי של מדינת ישראל על עיראק באותה תקופה לא היה טוב , ובכמה תחומים היה אפילו גרוע . האחריות הכוללת לעיראק הייתה של זירת מרכז בחג 1 יבת המחקר ( בראשותו של אל"מ עמוס גלעד ;( האחריות למחקר טילי הקרקע קרקע ( טק"ק ) הייתה מפוצלת : זירת המודיעין הטכנולוגי בחטיבת המחקר הייתה אחראית למחקר ההיבטים הטכניים של הטילים , לרבות הממד הכימי . מחלקת מחקר בלהק מודיעין אוויר ( בראשותו של אל"מ ד"ר יצחק בן ישראל ) הייתה אחראית למחקר סדר כוחות , היערכות , תורת לחימה , אימונים , כוח אדם . ראש אמץ היה אלוף אמנון שחק . מטרת מאמר זה לשים את הדגש על האתגר של הרש"קים הכימיים : לבחון מה היה המודיעין בנושא , מה היו ההערכות , מה היו חילוקי הדעות , ואגב כך להאיר כמה בעיות במחקר המודיעיני . העניין ייבחן דרך כמה דיונים שקוימו בנושא וניירות מחקר שהופצו לקברניטים . לראשונה הציג אמ"ן תפיסה שלפיה מחנה ערבית מהמעגל השני תהלום צבאית בישראל החזקה והמרתיעה , בלא שישראל תהיה מצויה במלחמה עם אחת משכנותיה הערביות . יעבור זמן עד שההערכה הזאת תחלחל להכרתו של הדרג הפוליס הבכיר * תא"ל ( , ( 'מיל בעבר ראש חסיבת המחקר באמ"ן ; amos 39 @ 012 . net . il
|
|