|
|
עמוד:17
קונבנציונלי . פעילות צבאית עלולה הייתה לסכן באורח חמור לא רק את הכוחות האמריקאיים אלא גם את בעלות בריתה של ארצות הברית באזור , ובראשן סעודיה ומדינות המפרץ . ממשל בוש בחר לפעול בדרך שונה . הובהר לשליט העיראקי כי ארצות הברית מוכנה ללכת לקראתו כברת דרך מסוימת , אך בשום פנים ואופן לא תיכנע לתביעתו לספח את כווית לעיראק . ב 17 בינואר 1991 החל מבצע "סופה במדבר ; במתקפה אווירית אדירה של צבא ארצות הברית על הצבא העיראקי . המתקפה היבשתית של בעלות הברית החלה ב 24 בפברואר . 1991 בראשית מרס 1991 קיבלה עיראק את תנאי הפסקת האש לאחר שהצבא שלה קרס לחלוטין . הניצול המושכל של העדיפות העצומה בכוח אש שהייתה לצבא ארצות הברית צמצם באורח דרמטי את מספר הנפגעים בצד האמריקאי . כתוצאה מכך לא התפתחה בתוך ארצות הברית תנועה משמעותית של מחאה נגד המלחמה . כניסתה של ארצות הברית למלחמה לצד בעלות בריתה שיקמה במידה רבה את אמינותה ואת כושר ההרתעה שלה . מעבר להצלחה המבצעית , מלחמת המפרץ נתנה ביטוי גם להצלחה מדינית מרשימה של ארצות הברית לפחות בשני היבטים : א . כינונה של קואליציה בינלאומית שכללה 34 מדינות , כולל מדינות ערביות , והפעלתה במסגרת האיים . ב . יכולתה של ארצות הברית לרסן את ישראל ולמנוע ממנה להגיב בעוצמה על עשרות הטילים ששוגרו לעבר עריה המרכזיות משטח עיראק . ארצות הברית חששה , ובצדק , כי תגובה מצד ישראל תביא לפירוקה של הקואליציה הרחבה שהיא עמלה לגבש , ואולם במבט היסטורי חייבים להדגיש כי בצד ההצלחות המבצעיות והמדיניות היו לארה"ב גם כשלים אסטרטגיים , שהשלכותיהם ניכרות גם כיום . הראשון שבהם היה הימנעותה מהכרעה מוחלטת של המלחמה , דהיינו הפלת משטרו של צדאם . נראה כי ממשל בוש הלך בדרך זו כדי להותיר את עיראק ככוח מאזן לכוחה הגדל והולך של איראן . בפועל משאלה אמריקאית זו לא התממשה . עיראק התגלתה כמדינה חלשה שיציבות משטרה ושלמותה הטריטוריאלית יעמדו בסכנה לאחר יציאת כוחות ארצות הברית ממנה . איראן , לעומתה שומרת על יציבות משטרה . בתוך כך היא ממשיכה להתל בממשל האמריקאי בהקשר לפיתוח יכולתה הגרעינית , מתוך הערכה , סבירה למדי , שארצות הברית תחשוש לחצות "קווים אדומים" ולהפעיל נגדה כוח צבאי . ניתן להעריך , אם כי אין ודאות בכך , שהפלת משטרו של צדאם חוסיין במלחמת המפרץ הראשונה עשויה הייתה למנוע את ההסתבכות המיותרת של ארצות הברית בביצה הטובענית של עיראק במלחמת המפרץ השנייה . כמו כן היא עשויה הייתה להוביל את המשטר האיראני להערכה כי המשך ההתגרות בארה"ב מסכן את עצם קיומו של המשטר הנוכחי באיראן . ייתכן שהערכה מעין זו עשויה הייתה להביא לשינוי מהותי במדיניותה הגרעינית של איראן . הכשל השני של ארצות הברית נעוץ בעובדה שהיא המשיכה לאחר מלחמת המפרץ להדגיש את משקלו של הסכסוך הישראלי פלסטיני כגורם מרכזי המכשיל יצירת יציבות אזורית במזרח התיכון . מדיניות זו של הנשיא בוש אומצה גם על ידי ממשיכיו , והיא מהווה נדבך מרכזי במדיניות המזרח תיכונית של הנשיא אובמה . משמעותה המעשית של תפיסת עולם שגויה זו , להערכתי , היא שלא ניתן לגבש ברית אזורית נגד איראן , כל עוד אין אופק של הסדר ישראלי פלסטיני . היעדרה של ברית כזו מעצים מן הסתם את כוחה של איראן בזירה המזרח תיכונית ומקשה על המשך המאבק נגד התגרענותה ההולכת וקרבה . £% ניתן להעריך שהפלת משטרו של צדאם חוס"ן במלחמת המפרץ הראשונה עשויה הייתה להוביל את המשטר האיראני להערכה ס המשך ההתגרות בארה " ב מסכן את עצם קיומו של המשטר . ייתכן שהערכה מעין זו עשויה הייתה להביא לשינוי מהותי במדיניותה הגרעינית של איראן מלחמת המפרץ נתנה ביסוי גם להצלחה מדינית מרשימה של ארצות הברית לפחות בשני היבטים : כינונה של קואליציה בינלאומית שכללה גם מדינות ערביות והיכולת לרסן את ישראל ולמנוע ממנה להגיב בעוצמה על עשרות הטילים ששוגרו לעברה מפקד כוחות ארה"ב במפרץ הפרסי , הגנרל נורמן שוורצקופף ( משמאל , ( יחד עם הנשיא ג'ורג ' בוש , במהלך ביקור של חיילים אמריקאים בערב הסעודית לכבוד חג ההודיה , 22 בנובמבר 1990
|
|