|
|
עמוד:14
. 3 ירי באמצעי אש מגוונים . הנשק ה"חכם" - "זולל" מטרות : . 1 טילי ה"טומהוק" עם טווח של מעל 1 , 000 ק"מ , עם ראש ביות אלקטרו אופטי , נווט מכ"ם וראש נפץ של 500 ק"ג . . 2 מטוסי קרב מתקדמים כמו n m F-16 c F-15 E המצוידים במערכות "לנטריך וטילים אלקטרו אופטיים כמו ה"מייבריק . 3 . " 2 מטוסי תקיפה אשר עשו שימוש בנשק מתביית לייזר כמו ה"תנדרבולט" 4 A-10 מסוקי קרב עם טילי לייזר מתבייתים כמו ה"אפאציי" וה"סופר . 5 . "וברהק פגזי ארטילריה מתבייתי לייזר כמו . 6 . "קופרהד"ה רקטות ארטילריות MLRS-ATACMS עם טווח של 9 . r 110 גורמי הערכת המטרה : . 1 ערכה המבצעי . 2 סדר הופעתה בשדה הקרב . . 3 יכולות איתור וזיהוי . . 4 שיעור הזיהוי והדיוק הניתנים להעברה למערכת הנשק . . 5 יכולת העסקת המטרה והשמדתה . שלב האיתור בתהליך ההרכשה : . 1 איסוף ועיבוד מודיעין מטרות . . 2 מילוי התנאים ( קביעת המטרה . 3 . ( העברת המטרה לגורמי האש . תוצרי האיתור : . 1 העדפת המטרות . . 2 קריטריונים לבחירת המטרות . . 3 מילוי התנאים לתקיפת המטרות . אמצעי האיסוף הלאומיים בזירה וברמה הסקסית . 1 לוויינים - ספקי תצלומי האוויר העיקריים , הוגבלו בשל התקשורת ויכולת הדיווח ( רק כל 24 שעות ) ובתכנון מסלולם . . 2 מטוסי ביון נו-2 וי TR- 1 ( מחליפי ה ג-2 - ( 1 רק חמישה היו זמינים ערב המלחמה . לקראת תחילת המלחמה ובמהלכה הגיע מספרם לשישה u-2 ושישה TR- 1 השימוש העיקרי בהם היה לתצלומי אוויר ולתצלומי מכ"ם ( SAR ) לרמת הזירה ומעליה . תוצאות הגיחות היו מדווחות למרכז הצילום האווירי והסיור . הגיחה האחרונה לפני המהלך הקרקעי התקיימה ב 23 בפברואר , וזו שלאחריה רק ב ו במרס לאחר שהמהלך הסתיים . . 3 מטוסי סיוריצילומי יפנט 1 ם" - RF-4 B יצאו משירות ערב מלחמת המפרץ ועדיין לא הוחלפו על ידי מטוסי ה"הורנט" F-18 עם מאת הצילום התואם . . 4 מזל"טים - צי ארה"ב היה הארגון היחיד מבין הכוחות המזוינים שהחליט לרכוש כמה מערכות ניסיוניות של מזל"ט ה"סורק" הישראלי ( תחת הכינוי ( "פיוניר" לאחר הצלחות צה"ל בהפעלתו במלחמת שלום הגליל ובלבנון בכלל . הצי רכש אותן לצורך הכוונת אש התותחים של ספינות המערכה שלו מסוג . "איווה" במלחמת המפרץ עשו שימוש בפלגות הקיימות הן לצורכי הנחתים והן לצורכי הצבא בתפקידי הכוונת אש תותחים , סיור אוויר והערכת נזקי מלחמה . כל המשתמשים היללו את ביצועיהן כאשר בוצעו 522 גיחות ב 1 , 641 שעות טיסה , בעיקר על ידי הצי אולם גם על ידי חיל הנחתים והצבא 48 ) גיחות בלבד . ( הצלחתה של מערכת זו במלחמת המפרץ הייתה זרז להחלטת כל זרועות הצבא האמריקאי להיכנס לתחום פיתוח ורכש מזל"ג 1 ים . . 5 ברמת הארמיה והקורפוסים ( גייסות ) - היו שלוש חג 1 יבות מודיעין : אחת למפקדת הארמיה ה 3 ואחת לכל אחד מהקורפוסים ה 7 וה . 18 כל חטיבה כללה גדוד מודיעין אווירי וגדוד מודיעין קרקעי ( שכלל פלוגת חדירות . ( SR א . גדוד המודיעין הקרקעי אורגן וצויד בעיקר לתפקידי סיגינט ול"א ( פלוגה n ולא היה יעיל בשל היעדר תקשורת בצד העיראקי . ארבעה צוותי החקש"בים ( חוקרי השבויים ) הוצפו באלפי שבויים והיו חסרי אונים מול הטיפול בהם והחזקתם . ואילו פלוגת החדירות לא הופעלה כדי לא לגלות כוונות . ב . גדוד המודיעין האווירי כלל שש מערכות קומינגו ואיכון מסוג "גוארדרייל" על מטוסים קלים אשר "גיהצה את השמיים לחינם בשל היעדר תקשורת בצד העיראקי ; עשרה מטוסי "מוהוק" OV-1 D ( אשר מרביתם הופקעו , כאמור , על ידי מפקדת הפיקוד ) - חמישה מהם צוידו במערכות איכון ואלינט ולא היו יעילים בשל היעדר קורנים בצד העיראקי וחמישה צוידו במצלמות אלכסוניות או במערכות צילום מכ " ם ישנות . ( SLAR ) הם היו כמעט חסרי שימוש בשל היעדר תנועות בחזית העיראקית ובקרבתה ואיום נשק הנ"מ העיראקי כנגד מטוסי הטורבו פרופ האיטיים . סיכום ומסקנות המאמץ הגדול שהשקיע המודיעין האמריקאי בגורמי הסיגינט כלקח ממלחמת וייטנאם והזירה האירופית הוכח כטעות לאחר הצלחת המבצע לשיתוק מערכות השרב והתקשורת העיראקיות ודממת הקשר שנקטו האחרונים . כתוצאה מההתמקדות בסיגינט היה מחסור במודיעין חזותי וחסרה היערכות מתאימה לטיפול ולחקירה של אלפי שבויים עיראקים ולהיעדר כמעט מוחלט של תנועות בצד העיראקי של החזית ובקרבתה . התוצאה הייתה קריסה של כל מערכות המודיעין האמריקאיות בזו אחר זו . בתנאים אלה לא מפליא שאף משגר טק"ק עיראקי יחיד לא הושמד במהלך המלחמה אותר , זוהה או כולה ^^ . רשימת המקורות מופיעה באתר המל"מ , בגרסה האינטרנטית של הגיליון בעמי 49 מרכז המודיעין המשולב של פיקוד המרכז נאלץ ליצור מרכיבים ארגוניים ותפקודיים אשר לא היו קיימים כלל בעתות שלום או שהוזנחו עד כדי שכחה
|
|