פרשיות ריגול, ובמרכזן פרשת אשרף מרואן, בראי הקולנוע המצרי

עמוד:37

מרואן בתקשורת המצרית מול זו הלבנונית אם נראה בסרט "משימה בתל אביב" גרסה קולנועית מצרית לפרשת מרואן , הרי שניכרת כאן גישת ביניים : מרואן אינו מוצג כסוכן ישראלי אבל הוא גם לא מוצג כסוכן מצרי שמההתחלה שיטה בישראלים . הוא מוצג כקצת מזה וקצת מזה : גם סוכן ישראלי לכל דבר , אבל לאחר מכן גם סוכן מצרי , כשבסופו של דבר ידו של המודיעין המצרי היא על העליונה . לכן הסרט הזה על מרואן משדר , לדעתי , מבוכה רבה של המשטר שאינו יודע כיצד להתמודד עם הסוגיה של נ / ר 7 א . / זה יכול אולי להסביר מדוע המודיעין המצרי לא עמד מאחורי הגרסה באופן גלוי ומוחלט , כמו בסרט על ראפת אל הגאן , למשל . צריך להבין שמעבר לסוגיית הבגידה , המשטר המצרי לא היה מסוגל לספק הסבר כיצד זה מערכת הביטחון שלו פרוצה כך בפני שירותי מודיעין זרים , בייחוד בפני ישראל . נצטרך לחכות לסרטים נוספים בנושא כדי לראות איך המשטר המצרי מתמודד עם פרשת אשרף מרואן . אם נעבור לבחון מדיום אחר - הספרות והעיתונות במדינות ערב - ניתן לדבר על החלוקה הגסה הבאה של הספרות והעיתונות שעסקו במרואן : אלה שיצאו לאור במצרים ניסו לספק גרסה רשמית של סוכן שפעל למען מולדתו ולרמוז כי ישנם עדיין הרבה דברים נסתרים וסודות שטרם הגיעה העת לחשוף אותם . ספרים אלה לא הצליחו לספק שום הסבר כיצד פעל מרואן לבדו , ללא שותפי סוד . הם גם לא הסבירו מה התועלת הרבה שצמחה למצרים מהפעלתו . צריך לזכור שמרואן מסר הרבה מידע מודיעיני רב ערך לישראל . הוא אף סיפק את תוכניות המלחמה העדכניות . האם כל זה שווה את התרומה שלו ביצירת גורם ההפתעה ב , 1973 כפי שטוענים מצדדי גישת הסוכן הכפול ? ספרות זו , שאינה ביקורתית כלל , נמנעת מלדון בכך . לעומת זאת , רוב העיתונות הלבנונית , למשל , תיארה אותו באופן הרבה פחות מחמיא . שם עלו שאלות גם עלו . עיתונות זו תהתה מי היה בסוד העניינים אם היה סוכן כפול , מי נתן לו הכוונה ומה ניתן ללמוד על התועלת שבהפעלתו . גישתם הביקורתית ואף הצינית של הלבנונים כלפי שירותי מודיעין ערביים ידועה . חלוקה זו אינה מקרית ומעידה על המגמות הבסיסיות לפי קווי מתאר פוליטיים . עיתונות זו תהתה , אומנם באיחור כמובן , כיצד קרה שזרועות הביטחון המצריות לא הצליחו לקבל אינדיקציה לגבי זליגת המידע לישראל , כיצד זה שלא היו שום אירועים או תקריות שהחשידו את האיש למרות תקופה ארוכה של פעילות , כיצד זה שהאיש נסע עם חומרים מסווגים ביותר , כולל בזמן מלחמה , ואיש לא עלה על זה . ושאלה קריטית נוספת שעלתה : מה המקור הערבי לידיעה החשובה שהגיעה לראש "המוסד" בזמן ישיבת הממשלה ב 12 באוקטובר , 1973 ולפיה המצרים מתכוונים לפתוח בעוד יומיים במתקפה משוריינת על כוחות צה"ל , ידיעה ששינתה את פני המלחמה : מניצחון מצרי מוחץ בפריצת התעלה והסבת אבדות כבדות לישראל - לראשיתה של תבוסה מוחלטת . כמה מילות סיכום פרשת מרואן , כמו פרשות ריגול אחרות מהעבר , לא תגווע וצפוי שהיא רק תתעורר כל פעם מחדש , ולו משום שיש כל כך הרבה דברים שאינם בתרים לנו ומסקרנים כל איש מודיעין וכל אזרח המעורה בפרשה , וגם מכיוון שההיסטוריה לא תניח לסיפור כה מרתק לחמוק . בו בזמן תעשיית הסרטים ממשיכה ללמד אותנו על הגרסאות של המודיעין המצרי , בין אם באמצעות אמירה ישירה ובין אם באמצעות רמזים חדים וברורים . בעתיד , בטוחני יהיה לניתוח סרטים אלה ערך רב לא רק לגבי הנרטיב המצרי ביחס לכל פרשה , אלא בעיקר לגבי השאלה כיצד הם רואים אותנו , ויותר חשוב , כיצד הם רוצים שהציבור המצרי יראה אותנו . # » הספרות והעיתונות שיצאו לאור במצרים ועסקו במרואן ניסו לספק גרסה רשמית של סוכן שפעל למען מולדתו ולרמוז כי ישנם עדיין הרבה דברים נסתרים וסודות שסרם הגיעה העת לחשוף אותם הנחיות לכתיבת מאמר החומר ש"כלל במאמרים יקיף את כל תחומי המודיעין ואתגריו ( תורת המודיעין על כל רבדיה , הערכה ומחקר , איסוף על כלל סוגיו , סכנולוגיה , מודיעין מסכל , ארגון ושיסות , הדרכה והכשרה , כוח אדם , יחסי גומלין עם קברניטים , מודיעין קרבי , השוואה עם שירותים אחרים וכיוצא באלה . ( המאמרים יכולים לעסוק בעבר , בהווה ובעתיד ( עם הרלוונסיות המתבקשת ;( אופיים יכול להיות הגותי תאורנו , כמו אופי מעשי השאוב מהמציאות היום יומית . לא תוסל צנזורה על האור"נסציה של המאמר . הקריסריון המרכזי בפרסום מאמר יהיה איכותו . כל המעונ"נים בפרסום מאמר - יהיו אלה גמלאי קהילת המודיעין , גמלאי צה"ל , קצינים סדירים בקהילת המודיעין או כל אזרח מן השורה - יפנו לעמוס גלבוע . פקס : ; 03-5341 743 דוא"ל : . amos 39 @ 012 . net . il גיבור או בוגד ? אשרף מרואן

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר