הסיפור שלי

מתוך:  > מבט מל"מ > הסיפור שלי

עמוד:16

מחשיפת פעילות חשאית לאיתור בית מסתור בשלהי אוקטובר 1975 נחשפה פרשייה שרוב גיבוריה השתייכו למפלגה הקומוניסטית הירדנית , אשר פעלה כארגון חשאי כבר בתקופת השלטון הירדני . חבריה נחשבו למי שמכירים את נושא החקירות והפעילות החשאית ותודרכו לפעול בתאים קטנים וממודרים לפי שיטות סובייטיות קלאסיות . החקירה התפתחה מקבוצה של תלמידי תיכון ועלתה במעלה עד למפקדה האזורית של נפת חברון . הדרג הבכיר , שכלל שלושה ארבעה אנשים מבוגרים , מנוסים ומשופשפים בפעילות חשאית ובחקירות על ידי הירדנים , ידע לפעול בצורה יעילה תוך שמירה על מידור ועל כללי חשאיות . כאמור התחלנו בדרגים הנמוכים והגענו עד למעלה הפירמידה . חשפנו את כל הפעילות החשאית שביצעו , פעילות שהייתה בשלבי הכנות לפעילות מזוינת , כמו זו שנחשפה מאוחר יותר באזור השומרון , שם הוקמה זרוע צבאית של המפלגה שנשאה את השם "החזית הלאומית הפלסטינית" ( חל "" פ . ( בתיקו של אחד העצורים בנפת חברון הייתה ידיעה סתמית על כך שנראה משוחח עם מי שנחשבה לבת זוגו או אהובתו של אותו מבוקש שתכנן את רציחתו של הרכז . האיש נעצר , אך לא מיהרנו לחקור אותו . הוא הושב יחד עם עשרות עצירים אשר היו כפופים לו בין במישרין ובין בעקיפין , ועיני כולם היו מכוסות . מדי פעם הגיע אחד החוקרים בצוות , שאל בקול רם : מי רוצה לסיים את החקירה " ? ואז אמה "טוב , בוא איתי" ולקח את אחד העצורים . ברור שאיש לא הרים את ידו ובחר להודות ולסיים את החקירה . אותו עצור שנלקח היה נשלח לתא המעצר שם המתין לחקירתו . מהלך זה חזר על עצמו עוד ועוד פעמים , ובכל פעם נשלח עצור אחר לחקירה , כביכול , והועבר לתא . בשלב מסוים התחלנו לשמוע צעקות , "ור"מייג" . "שאוויש" נוצרה דינמיקה שבה עצורים רצו להודות בעקבות העצורים האחרים שכביכול כבר דיברו . עצורים אלה נלקחו אחד אחד לחקירה , שם פירטו את כל הידוע להם על אודות הפעילות החשאית שלהם ושל התא שאליו השתייכו . המהלך הזה נמשך שלושה ארבעה ימים , שבמהלכם מספר העצורים הסובבים את הבכירים והבוגרים הלך והתמעט . בשלב מסוים גם אלה החלו לבקש את ה"שאוויש" שייקח אותם לחקירה . היה ברור שהשגנו שבירה טוטאלית של כל העצורים . הבאתי לפניי את אותו עצור שעליו דווח כי שוחח עם בת זוגו של המבוקש . ממהלך החקירות ידעתי את כל אשר ניתן לדעת על אודות פעילותו של עצור זה . הוא לא יכול היה לחדש לי דבר , ולכן ויתרתי בשלב זה , על השאלות בנושא הפעילות הישירה שחקרנו ושאלתיו מה לו ולאותה אישה , ועל מה שוחחו בפגישתם אשר נצפתה על ידי אחד המקורות שלנו . הוא השיב כי היא סיפרה לו שהיא בדרכה אל בית משפחה , שם אולי תיפגש עם אהובה . לא הייתי צריך יותר מזה . הבנתי שיש בידינו מוביל ללכידתו של המבוקש . דיווחתי על כך למטה מפקד המרחב , והוא זימן דיון דחוף בהשתתפות אנשי יחידת המבצעים , רכזי נפת חברון ואנוכי . התבקשנו להעלות הצעות ולהעריך את מהימנות הדיווח ואת משמעותו . אני הערכתי שהדיווח נכון ושהוא עשוי לתת לנו מוביל טוב ללכידתו של המבוקש . סוכם כי נשלח משתף הפעולה לחברון כדי שינסה להיפגש עם בעל הבית שבו אולי הסתתר המבוקש ולקבל אינדיקציות אם אכן נצליח ליירט את המבוקש . מחטיפת המארח ללכידתו של המבוקש משתף הפעולה תודרך להגיע לחברון וליצור "קשר מקרי" עם המשפחה שאצלה אולי הסתתר המבוקש . נבדקו אפשרויות שונות ליצירת המפגש , ולבסוף סוכם שהפגישה ה"מקרית" תתרחש בבית קפה שבו נהג אבי המשפחה , בשנות ה 30 לחייו , לבלות מפעם לפעם . מטרתו של איש החוליה המבצעית הייתה למשוך את האיש לפגישה בירושלים , שם ייחטף לחקירה מהירה , מתוך כוונה להביאו להודאה מהירה ככל האפשר שתאמת או תפריך את המיוחס לו . בבית הקפה נוצר המפגש ה"אקראי " , והתפתחה שיחה בין השניים . כשסיור של צה"ל עבר באזור , משתף הפעולה אמה "אילו היו לי כרגע רימונים , הייתי זורק אותם על . "יפ"הג מכאן ואילך התפתחו הדברים במהירות . הדג בלע את הפיתיון ושאל היכן מחזיק משתף הפעולה ברימונים . התשובה הייתה : בירושלים . השיחה המשיכה להתגלגל , ולבסוף נקבע כי האיש יבוא לירושלים לפגישה עם משתף הפעולה שלנו ושם יקבל לידיו שני רימונים בתור התחלה , ויובטח לו כי לאחר שיזרוק רימונים אלה בשוק בחברון יוכל לקבל כמות נוספת של רימונים ככל שירצה . נקבעה פגישה לשעות הצהריים בירושלים המזרחית , ובה נמסרו לאיש שני רימוני יד מעוקרים . הוא פנה לעבר תחנת המוניות , שם המתינה לו מונית של אנשי יחידת המבצעים שלנו . הוא נכנס למונית - והוסע אחר כבוד למגרש הרוסים בירושלים . קיבלתי הודעה על המעצר סמוך לשעה . 13 : 30 נסעתי מיד למגרש הרוסים , מרחק דקות ספורות , ושם כבר המתין לי העצור כשהוא חיוור ורועד . פתחתי את הדלת בחבטה . נכנסתי לחדר כרוח סערה ושאלתי איפה הוא . הצביעו לי עליו . בעטתי בכיסא שעמד לידי מתוך ידיעה שהוא מתפרק עם כל נגיעה קטנה , והכיסא אכן התפרק . תפסתי את הנחקר בצווארו הנחקר נשבר והחל לדבר . הוא פתח את דבריו בכך שהמבוקש נמצא כעת בביתו , וכי השניים סיכמו שאם לא יחזור עד השעה , 15 : 00 יסתלק המבוקש מהבית . השעה כבר הייתה 1 4 : 00

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר