הכישלון הראשון של אמ"ן

עמוד:11

היו מוטות כלפי מטה וכי ממדי העסקה גדולים בהרבה . בהמשך העריך הרכבי את העסקה ב 200 מטוסי מיג , שחלקם מדגם מיג , 17 ו 50 מפציצים קלים איליושין . 28 לגבי השריון , ההערכה החדשה נקבה בקרוב ל 300 טנקים מסוג , T 34 ולא 200 כפי שהוערך קודם לכן . כאשר נשאל לגבי מהימנות ההערכות החדשות , השיב הרכבי : "הן ניתנות כחומר בעל מהימנות גבוהה . "מאוד באביב 1956 חלה תנודה נוספת בהערכת המודיעין , והפעם לכיוון המקל . בעוד שקודם לכן אמ"ן העריך את מספר המטוסים ביותר מ 200 ( מהם 200 מיג וכ 50 איליושין , ( הרי שכעת ההערכות אמדו את העסקה בפחות מ 200 מטוסים - מהם כ 120 מטוסי מיג וכ 70 מטוסי איליושין - ואת השריון ב 200 טנקים בלבד מסוג 34 ד . נוסף על כך הודגש בהערכות המודיעין שישנו מידע על מספר רב של תאונות אימונים של הטייסים המצרים המתפעלים את המטוסים הסובייטים . אך בעוד שקודם לכן תלה אמ"ן תאונות כאלה ביכולת הנמוכה של הטייסים המצרים לתפעל את הציוד הסובייטי כעת ההסבר היה שהתאונות נובעות בעיקר מאיכות המטוסים שהגיעו . לטענת אמ"ן , המטוסים שברית המועצות סיפקה למצרים מצוידים במנועים מיושנים מסוג RD 45 ( בהשוואה למנועים מסוג VTW RD 9 במטוסים שיוצרו באותה תקופה . ( מנועים אלה היו פגומים והוחלפו , ונראה כי הם הגורם העיקרי לתאונות המרובות של חיל האוויר המצרי . בעקבות הבנה זו הגיע המודיעין למסקנה שלמרות שאף במטוסי מיג , 15 הרי שמדובר במטוסים מדגם ישן בעלי ביצועים ירודים בהשוואה למטוסי הסילון שנרכשו על ידי ישראל בצרפת . חבל לידה של קהילה צעירה חוסר היכולת לספק מידע אמין ומדויק על היקפי העסקה בחודשים שלאחר הכרזת נאצר , והתנודות החריפות בהערכות המודיעין בחודשים שלאחר מכן , מצביעים על כישלונה של קהילת המודיעין לספק למקבלי ההחלטות מידע אמין ומבוסס על המשמעות הצבאית של העסקה . נראה כי הביצועים הכושלים משקפים את חבלי הלידה של קהילת המודיעין שאך זה נולדה . כפי שהרכבי הודה במבט לאחור : "העוסק במודיעין הישראלי בשנותיה הראשונות של המדינה נמשך להשוותו למודיעין כיום . היינו הרבה יותר חובבנים נלהבים , בהשוואה למקצוענות שאל נכון התפתחה בינתיים . " נימה דומה עולה מדברי דב ינון , ראש מדור מצרים באותה העת : " המערכות המודיעיניות הממלכתיות שלנו ניכרו בגישת הבוסר שלהן , שאפיינה שירותים שטרם התייצבו על בסיס , "מוצק עם זאת , ניתן להצביע באופן ממוקד יותר על כמה נקודות שגרמו לכישלון המודיעיני . המשמעות של תוצאות מלחמת העצמאות בבחינה מודיעינית איסופית הייתה איבוד מרבית הסוכנים הערבים ששירתו את גופי המודיעין של היישוב היהודי וחסימת המעבר החופשי למדינות ערב , בצד התרחבות המרחב הגיאוגרפי והצי"ח של המודיעין . כתוצאה מכך הגיע ראש אמ"ן למסקנה ש"כיסוי צבאות ערב וכיסוי הנושא הצבאי בכללו רחוקים מלהניח את . "הדעת ראש מדור מצרים הודה כי "חוסר היכולת להישען על מקורות בדוקים באמת מעומק מצרים הוביל לנטייה ולצורך להגזים , להיות בטוח יותר ולא להקל ראש . כתוצאה מכך ראינו לעתים צל הרים כהרים ; נוסף על כך עולה כי כבר אז הייתה קיימת בעיה של חוסר תיאום ויריבות בין גורמי האיסוף לבין גורמי המחקר לדברי הרכבי , "הרשות [ גוף האיסוף של המוסד ] הנה סוכנות אסופית גרידא . אם לא תעמוד בקשר הדוק עם הגוף המודיעיני המחקרי החושב את מחשבת המודיעין , בהכרח שחיפושיה אחרי מודיעין יהיו לוקים בהכוונתם .. אין הרשות יכולה לשרת את מוסדות המודיעין מבלי שתהיה חדורה בהכרת הצרכים של אותם מוסדות . " גם בתחום המחקר סבלה קהילת המודיעין מליקויים לא מעטים . רבים בענף מחקר חסרו ידע בשפה הערבית , והמידע השוטף על הנעשה במדינות ערב השכנות היה זעום . מאחר שתחום המעצמות לקה אף הוא באותן בעיות , לא ניתן היה לאסוף מידע אמין על הצד הסובייטי , שהיה יכול להיות מקור חשוב למידע על ממדי עסקת הנשק . אפילו בתחום הטכני היעדר פונקציה המתמחה במחקר גרמה לכך שלא נפסל על הסף מידע שלפיו העסקה כוללת טנקים מסוג T 26 & כתבה זו היא תמצית של מאמר רחב יותר בנושא שעתיד להתפרסם בנתב העת . "National Security intelligence and" המחקר מתבסס על עבודת הדוקטורט של מחבר המאמר בנושא ) " אי ) שימוש הקברניט . "במודיעין היעדר מידע מודיעיני מדויק בסוגיה בא לידי ביסוי בין השאר בדבריו העמומים של ראש הממשלה משה שרת : "ומה הם ממדי העניין ? [ עסקת הנשק ] אני רוצה לומר בכל החששות : אנו איננו יודעים " ... רשימת המקורות מופיעה באתר המל"מ , בגרסה האינסרנטית של הגיליון בעמי 49 " כיסוי רחוק מלהניח את . "הדעת ראש אמ"ן דאז , אלוף יהושפ 0 הרכבי

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא