|
|
עמוד:37
פלג ודיע חדד של "החזית העממית לשחרור פלסטין " עומד מאחורי החטיפה . פירוט הנשק שנשאו . תיאור ההשתלטות על הנוסעים , הבדיקות הגופניות והפרדת המשפחות והילדים . מיד לאחר הנחיתה בבנגאזי הגיע לשדה התעופה שגריר צרפת בלוב , מלווה בפקידים לובים , ואלה דרשו מהחוטפים לשחרר לאלתר את המטוס ואת נוסעיו . החוטפים לא נענו להם והוסיפו דרישה לתדלוק המטוס . דרישתם זו מולאה רק לאחר כחמש שעות , כך שהשהייה בבנגאזי נמשכה כשש שעות . היעד : אנטבה המטוס החטוף המריא מלוב ב 22 : 30 לעבר יעד לא ידוע . רק בסביבות 04 : 30 נודע - באמצעות האזנה לרשתות בקרה אוויריות - על תקשורת בין המטוס לבין מגדל הפיקוח של אנטבה . בשעות אחר הצהריים הושמעה ברדיו הבריטי הודעה קצרה שלפיה הועברו הנוסעים החטופים לטרמינל "הישן" באנטבה , וחיילים אוגנדים שומרים על המטוס החטוף . באותו זמן אוגנדה לא הייתה כלולה במעגל המדינות שישראל מקיימת עליהן מעקב מודיעיני שוטף , לאחר שבמרס 1972 הורה שליט המדינה אידי אמין על ניתוק הקשרים עם ישראל . מכיוון שכך , מרגע שנודע בארץ דבר החזקת החטופים באנטבה הוחל בריכוז "חומר מודיעיני " על המקום , בדגש על שדה התעופה ועל הטרמינל : נמצאו ורוכזו מפות של אפריקה , של אוגנדה ושל אנטבה . נמצא תצלום אוויר אלכסוני ( מתוך אטלס גיאוגרפי ) של שדה התעופה ושל העיירה . רוכזו תמונות , צילומי קרקע וסרטים שצילמו חיילי צה"ל ששירתו באנטבה בשנים . 1972-1968 הוכנו שרטוטים ומרשמים של המבנה הפנימי של הטרמינל . "הישן" אך כל אלה סבלו מליקוי אחד חמור : הם לא עמדו במבחן העדכניות . שינויים שבוצעו בשטח שדה התעופה בארבע השנים הקודמות לא קיבלו ביטוי בנתונים האלה . על היעדר המידע ה"קרקעי " נוסף גם היעדר אינפורמציה של נ / מש על מידת מעורבותו של שליט אוגנדה בנושא הרוג 1 יפה ובגיבוי החוטפים , ומכאן - על מידת מעורבותם של חיילי צבא אוגנדה ושל המערכת האזרחית כולה . אידי אמין , שבעבר נשען בצורה קיצונית על העזרה והסיוע שקיבל מישראל , הפך בן לילה לשונא ישראל ולתומך נלהב ביאסר ערפאת ובפלסג 1 ינים . מעורבותו האישית בפרשת חטיפת המטוס הצרפתי נותרה בגדר תעלומה במהלך אותו שבוע , וכל ניסיונות השכנוע שנעשו - באמצעות שיחות טלפון שביצע מי ששימש בעבר ראש המשלחת הצבאית לאוגנדה , אל"מ ( ( 'מיל ברוך ( בורקה ) בר לב - לא הובילו לפתרון הבעיה גם התבטאותו הפומבית בכנס "אחדות מדינות אפריקה" באשר לחטיפת המטוס ולהנחתתו באנטבה , שלפיה הוא אפשר את נחיתת המטוס בארצו משיקולים הומניטריים בלבד , לא תרמה לפתרון הנושא . אולם מה שהתבהר , ככל שנקפו הימים , היה מידת מעורבותו של צבא אוגנדה באבטחה ובהגנה על האזור , שהייתה מקיפה : החל מהחזקת חיילים סביב הטרמינל " הישן" ( שבו הוחזקו החטופים ) וכלה בהחזקת תגבורת צבאית ניכרת בעיירה אנטבה . נכנסים לפעולה ביום שלישי 29 ביוני 1976 התבצעה באנטבה סלקציה בין הנוסעים הישראלים והיהודים לבין שאר הנוסעים ה " , "זרים והישראלים הועברו ל"אולם . "הקטן למחרת החל שחרור הנוסעים . "זרים"ה עם הגעת המשוחררים הראשונים לפריז הם תוחקרו על ידי גורמי ביטחון צרפתיים , בשיתוף עם נציגי , "המוסד" על התלאות שעברו . מידע זה תורגם לעברית ונשלח ארצה בטלפרינטר המידע החל להגיע לכאן בשעות הבוקר של יום חמישי והמשיך לזרום ארצה עד גמר תחקורו של אחרון המשוחררים . מיד כשנודע ששוחררו חטופים לצרפת , נשלח לשם עמירם לוין ( אז קצין במחלקת איסוף של אמ"ן ) כדי לסייע בתחקורים . קריאת סיפוריהם האישיים של המשוחררים יחד עם שיחות בעל פה עם לוין יצרו תמונת מצב אמיתית ביותר על שהתרחש במהלך החטיפה ובעיקר על מציאות החיים בטרמינל באנטבה . הוחל בריכוז "חומר מודיעיני" על המקום , בדגש על שדה התעופה ועל הטרמינל , אך הוא סבל מליקוי אחד חמור : הוא לא עמד במבחן העדכניות . שינויים שבוצעו בשטח שדה התעופה בארבע השנים הקודמות לא קיבלו ביטוי בנתונים אידי אמין , שבעבר נשען בצורה קיצונית על העזרה והסיוע שקיבל מישראל , הפך בן לילה לשונא ישראל ולתומך נלהב ביאסר ערפאת ובפלססינים . מעורבותו האישית בפרשת חטיפת המטוס הצרפתי נותרה בגדר תעלומה במהלך אותו שבוע
|
|