|
|
עמוד:13
להם : אם הלכה כמותי , אמת המים יוכיחו . חזרו אמת המים לאחוריהם . אמרו לו : אץ מביאין ראיה מאמת המים . חזר ואמר להם : אם הלכה כמותי , כותלי בית המדרש יוכיחו . הטו כותלי בית המדרש ליפול , גער בהם רבי יהושע , אמר להם : אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה , אתם מה טיבכם . לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר , ועדיין מטין ועומדין . חזר ואמר להם : אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו . יצאתה בת קול ואמרה : מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום . עמד רבי יהושע על רגליו ואמר : "לא בשמים היא ... שכבר נתנה תורה מהר סיני , אין אנו משגיחים בבת קול , שכבר כתבת בהר סיני בתורה ( שמות כג , ב : ( 'אחרי רבים להטות . "' נמצא שלדעתו של רבי יהושע מביאים חכמים ראיות לדינים מתוך טעמים ומתוך סברה בלבד , ולא מדברים שמעל לשכל ולא בהכרעות מגבוה . הדרך שבה עולים בסברה טעמים וכללים , יסודות ועקרונות , ועל פיהם נקבעים ההלכות והדינים , תתבאר למטה בסעיף השלישי . סברה שכלית זו קובעת את ההלכות ללא סתירות ביניהן על פי מושגים , טעמים וכללים שתואמים זה לזה . וכך גם עולה מדיוניהם של חכמי התלמוד בכל מקום , המיישבים את הסתירות שבין ההלכות ומבארים אותן ונותנים בהן טעם על פי היסודות והכללים של הדין . ועל פי הסברה יכול אדם לידע מראש כיצד לנהוג ועל מה לסמוך , והיאך יפסקו לו כשינהג בדרך זו ; ומשום הצורך בידיעה זו מראש כיצד לנהוג אין להורות הלכה חדשה לאחר שבא המעשה לפני המורה , אלא ההלכה צריכה להיות ידועה קודם המעשה ( יבמות עז ע"א . ( תכליתן של כל המצוות היא ציווי הקב"ה ולא תועלת או הנאה לאדם . אבל כמו שנתבאר למעלה , הקב"ה מצווה לבני אדם לעשות מה שטוב להם לתיקון נפשם , בדרך שהם יכולים להבין , ואין המצוות ציווי של שרירות או ציווי לתועלתו של המצווה . הטעם שסיבת כל הסיבות למצוות היא עבודת הבורא ולא תועלתן הגלויה לבני אדם , לפי שהנאתו של אדם או תיקון נפשו של אדם משתנה לפי הבנתם של בני אדם ונטיות לבם השונות בכל דור ודור ואינם מוחלטים , כמו שכל כלל העולה מן העובדות שבמציאות משתנה לפי העובדות , ואילו מצוות של צדק ושל שלמותו של האדם העושה אותן לטהרת נפשו , כשהן באות מן הבורא , הן אמיתיות וקבועות . הצדק והמידות הטובות שהתורה כולה , ובכללה המצוות שבין אדם לחברו , מלמדת את היחיד לטהרת נפשו , הם שהביאו לדברי השבח של התנאים והאמוראים על לימוד התורה ( אבות ו , א '' : ( רבי מאיר אומר : כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה , ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו ... ומלבשתו ענוה ויראה , ומכשרתו להיות צדיק וחסיד וישר ונאמן , ומרחקתו מן החטא ומקרבתו לידי זכות , ונהנין ממנו עצה ותושיה , בינה וגבורה ... ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים ... שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה . וכל מי שעוסק בתורה תדיר הרי זה . "מתעלה וכן אמרו בברייתא ( יומא פו ע"א '" : ( ואהבת את ה' אלקיך ( דברים ו , ה , ( שיהא שם שמים מתאהב על ידך , שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ויהא משאו ומתנו [ באמונה ודבורו ] בנחת עם הבריות , מה הבריות אומרות עליו : אשרי אביו שלמדו תורה , אשרי
|
|