|
|
עמוד:11
ד"ר נתן גובר , מבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית , מציג את הדיאלוג הפרייריאני - על שם החינוכאי הברזילאי בן המאה ה 20 פאולו פריירה . דיאלוג זה , אשר מכונה גם דיאלוג של העצמה ושחרור , מכוון לסייע לתלמידים מקבוצות חלשות ומדוכאות להשתחרר מגורמים דכאניים ומנחשלים , אשר מונעים מהם את האפשרות לממש חיים מלאים ומכובדים , ולכונן תודעה פעילה שתוביל להשתחררותם מתודעת המדכאים אותם ומן הדיכוי עצמו . הדיאלוג הפרייריאני מסתמך על יסודות הומניסטיים של אהבת האדם וכבוד האדם , אמון הדדי ותקווה לשינוי , יחד עם יסודות ניאו מרקסיסטיים של עשייה פוליטית לקראת צדק חברתי ושוויון בהזדמנויות . הוא מקדם את התלמידים לביסוס תחושת ערך עצמי , לפיתוח "קול אישי" תרטיב קהילתי , לסולידריות חברתית , לאוריינות ביקורתית ולעשייה פוליטית - כל זאת לקראת שחרור העולם מדיכוי , הכולל גם שחרור מן הרצון לשלוט ולדכא אחר כלשהו . ד"ר אסתר יוגב , היסטוריונית וראש בית הספר לחינוך בסמינר הקיבוצים , מציגה את הדיאלוג הגאדאמריאני - על שם הפילוסוף הגרמני בן המאה ה 20 הנס גיאורג גאדאמר . דיאלוג חינוכי זה מבקש לשקם את מארג השיח והשותפות האנושית , וזאת באמצעות הסטת הדגש מן המתודה המדעית - אשר מכוונת לידיעת עובדות וחשיפת חוקיותו של הידע - אל המתודה הפרשנית , אשר מכוונת להשגת הבנה טובה יותר של תודעה פרטית , של נרטיב קבוצתי , של אתוס חברתי או תרבות קהילתית . נקודת המוצא היא שכולנו יצורים היסטוריים ותרבותיים , ולכולנו נקודות מבט ושיפוטים מוקדמים שעוצבו על ידי התניות והבניות בהקשר חברתי ותרבותי . בחברה הישראלית , שבה קבוצות שונות מבקשות הכרה בסיפוריהן ההיסטוריים הייחודיים והיא נתונה במצב של קונפליקט אזורי מתמשך , יש חשיבות רבה לגישה המדגישה את הדיאלוג הפרשני שבץ האופק התרבותי של הלומד לבין אופקים של אחרים כמפתח להבנה מורכבת ויצירת תודעה משותפת של פיוס . ד"ר ברכה אלפרט , מרצה לחינוך במכללת בית ברל , מציגה את הדיאלוג הנודינגיאני - על שם נל נודינגס , פילוסופית אמריקאית של החינוך , בת זמננו . לדיאלוג מקום מרכזי באתיקה ובפדגוגיה של האיכפתיות - תחום שנודינגס פיתחה והיא זוכה בשנים האחרונות להכרה והערכה בשדה החינוך . נקודת המוצא של דיאלוג זה היא "דאגה אימהית" - כקטגוריה מוסרית פמיניסטית והוא ניכר באיכפתיות רגישה ואוהדת כלפי הבריות , בדאגה לרווחתם ולכבודם של אחרים , ובנכונות לסייע להם לממש את עצמם ולהגיע למיטבם . דיאלוג חינוכי זה מבקש להסיט את הדגש מן העיסוק הדיסציפלינרי ברכישת דעת , מן האובססיה ביחס לכישורים קוגניטיביים המתגאים בגילויים מדעיים ובהצגת
|
|