|
|
עמוד:9
בתפקודים האישיים ובמעגלי החיים החברתיים . במילים אחרות , אין לראות בדיאלוג הקונפוציאני רק צורה ספרותית או דרך לימוד , אלא בראש ובראשונה מדיום מרכזי שבאמצעותו המורה והתלמיד סוללים ומרחיבים את הדרך לחיים מלאים וראויים . פרופ' צבי טאובר , מן החוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב , מציג את הדיאלוג הסוקרטי - על שם הפילוסוף האתונאי סוקרטס , בן המאה החמישית לפנה"ס . דיאלוג חינוכי זה צמח מהעיסוק בדיאלקטיקה : אמנות השיח , ההתדיינות או הוויכוח , אשר מכוונת להשגת בהירות ועקביות מחשבתית , ובסופו של דבר , התקדמות לקראת תפיסה אמיתית יותר של המציאות והנהגת אורח חיים ראוי יותר במסגרתה . הדיאלוג הסוקרטי מעורר את בני השיח לחשיבה רפלקטיבית וביקורתית , ו"מיילד" מתוכם אמיתות שהתעברו בקרבם . זהו דיאלוג של העצמה אינטלקטואלית ומוסרית למען חיים של הקפדה עצמית ובחינה עצמית , כך ש"יהיו התלמידים מתקינים עצמם [ כבני אדם ] להשביח ככל . "האפשר ד"ר רות קלדרון , המייסדת והמנהלת של "עלמא - בית לתרבות , "עברית מציגה את הדיאלוג התלמודי - על שם תכניו של התלמוד וצורות הלימוד וההוראה הייחודיים לו . התלמוד הוא מעין "ספרייה העוסקת בחיי האדם היהודי על כל , "ממדיהם והדיאלוג התלמודי הוא דרך לימוד שבה התלמידים רוכשים דעת ומעצבים את אופיים הן באמצעות הטקסטים הכתובים והן באמצעות הטקסטים החיים - הלא הם המורים בשר ודם , בכל דיבוריהם ונוהגי חייהם . בין הנחות היסוד של הדיאלוג התלמודי ניתן למצוא תפיסות בדבר כבוד האדם ושוויון ערך האדם , ואי תלות של הרמה הרוחנית , של דרגת הצדיקות ושל מידת החסד האלוהי המאפיינת פרט כלשהו בהיררכיות הפורמליות שמקובלות בחברה . מאפיין נוסף חשוב שעולה כאן הוא ההכרה שלמעשה החינוכי אין גבולות : הוא מתקיים בחברותא הלומדת , אך לא פחות מכך גם במרחבים האינטימיים שבין התלמיד למורה , בכל הנוגע לדוגמה אישית והכוונה מוסרית בסוגיות שבין אדם לעצמו ובין אדם לחברו . ד"ר שי פרוגל , מסמינר הקיבוצים ואוניברסיטת תל אביב , מציג את הדיאלוג הניטשיאני - על שם הפילוסוף בן המאה ה 19 פרידריך ניטשה . דיאלוג חינוכי זה נובע משפעת האישיות ונדיבות הרוח של מחנך אשר מבקש לו אחים ליצירה - יוצרים המוסיפים טעם וערך לחיים על ידי יצירה והנכחה של עצמיותם . המשכו ותכליתו של הדיאלוג הוא להרחיב את עושרם התרבותי של התלמידים ולהעצים את רוחם , כך שידחו קונפורמיות עדרית ודוגמטיות מחשבתית , ותחת זאת ילכו בדרכם שלהם , יקבלו אחריות על חייהם ויעצבו את אישיותם ואת דרכם כמעשה תובעני של אמנות ומוסריות . בדיאלוג זה "הדרך"
|
|