|
|
עמוד:8
להלן תיאור תמציתי של פרקי הספר ופרטים על מחבריהם : ד"ר נמרוד אלוני , ראש "המכון למחשבה חינוכית" ו"קתדרת אונסק"ו לחינוך הומניסטי" בסמינר הקיבוצים , פותח את הספר בפרק מבוא לדיאלוגים מעצימים בחינוך ההומניסטי . בתחילת הפרק מוצגת המוטיבציה המשולשת לפיתוח פדגוגיה מבוססת דיאלוגים : תחושת מיאוס מהמגמה הניהולית תפוקתית בחינוך , הכמיהה לדרכים חדשות ואפקטיביות בחינוך ההומניסטי , והרצון לאגם ולסנכרן את שפע הגישות הדיאלוגיות לכדי פרדיגמה או שיטה חינוכית כוללת . בהמשך מוצגים היסודות המכוננים של הספר : ראשית , דיון בהומניזם ובחינוך הומניסטי , אחר כך הבהרת המושג של , "העצמה" ולבסוף דיון במאפיינים המובהקים של דיאלוגים חינוכיים , הומניסטיים ומעצימים . בין הנושאים שנדונים כאן : הדיבור כמדיום שבאמצעותו בני אדם מנכיחים את אנושיותם , המחויבות המוסרית כשדרת הדיאלוג החינוכי , האופי ההוליסטי של הדיאלוג החינוכי , האתגר של שימור הזהות והייחודיות , דמיון ושוני במעמד המורים והתלמידים , והחשיבות של שימוש בדיאלוגים רבים ומגוונים לשם פיתוח אישיות עשירה ורבת צדדים . ד"ר אלישבע סדן , מבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית , כתבה את הפרק המקיף על העצמה כמושג מפתח בשיח ההומניזציה בן זמננו . בפרק זה היא מציגה את הרקע ההיסטורי שממנו צמח המושג , הזיקות האידיאולוגיות והתשתיות התיאורטיות שגלומות בו , ויישומיו השונים בפרקטיקות הנהוגות במגזר השלישי , בעבודה הקהילתית ובעשייה החינוכית . ביסוד ההעצמה חוברים תהליך פנימי של התחזקות תחושת הערך העצמי והתגבשות ה"קול" האישי או הקהילתי , יחד עם תהליך חיצוני או פומבי של פיתוח יכולות ואוריינויות והרחבת השותפות בנכסים התרבותיים ובמהלכים הפוליטיים . שילובם של יסודות אלה - במיוחד לנוכח מעשי הדיכוי מן החוץ ותחושות אין האונים מבפנים - יוצר אצל המועצמים יכולת משופרת של שליטה בחיים , בגורל ובסביבה . ד"ר גליה פת שמיר , מן החוג לפילוסופיה והחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב , מציגה את הדיאלוג הקונפוציאני - מבית מדרשו של החכם הסיני קונפוציוס , בן המאה השישית לפנה"ס . במרכזו של דיאלוג זה ניצבת עמדה מוסרית הומניסטית , אשר רואה בטוב האנושי העליון את הזולתיות : יחס מכבד והוגן כלפי אחרים , אשר ביהדות ניתן לזהותו עם "איזהו מכובד המכבד את , "הבריות ו"מה ששנוא עליך אל תעשה . "לחברך הדיאלוגים מכוונים אל החיים הנעלים והראויים אשר כוללים "נאמנות לעצמך והדדיות לזולתך" - והכול תוך "ראיית כל דבר , "בגדרו דאגה לשלומו וכבודו של האחר , הקפדה על תיקון עצמי , וביסוס נהגים וסדרים של הרמוניה
|
|