|
|
עמוד:11
להעברת מסרים ואידיאולוגיות גם לילדים וגם למבוגרים . חינוך אידיאולוגי שמצא את ביטויו תחילה במאמרים אקדמיים ומניפסטים שפנו לקהל אזוטרי של מבוגרים בלבד , לא זכה להד חזק דיו , ולחלק מן החוקרים נסתבר כי ז'אנר המעשייה , שהוא קליט , ועשוי להתאים לכל קהל באשר הוא עשוי להצליח במה שהמאמרים והמניפסטים לא הצליחו דיים . מכאן ניתן להבין את "תיקוני הגרסאות" והעיבודים החדשים , אשר במרכזם , למשל , תיקון החשיבה המעוותת , המעמידה באופן סטריאוטיפי את תפקידי המינים , את תיקוני לשון המעשייה וכן את בניית הדמויות בז'אנר המעשייה . התנועה הפמיניסטית שהחלה פועלת בנמרצות גדולה בשנות ה 60 במאה העשרים בארה"ב , העמידה במרכז מעייניה את שינוי היחס לנשים בחברה המערבית הגברית והכוחנית . תנועה זו רואה את המעשייה המסורתית כאמצעי סוציאליזציה , האשם לא מעט בבניית הסטריאוטיפ של "גברים" : "ונשים " נשים רבות אומרות בבגרותן כי הן מרגישות שהמעשיות ששמעו בילדותן השפיעו על השקפת עולמן , ועל האופן שבו הן תופסות את תפקידי המינים" Dawiing 1981 ) בתוך שמעיה . ( 1998 על פי הגישה של דאולינג ביטאו המעשיות תפקידי מינים סקסיסטיים , והציגו דמויות סטריאוטיפיות של נשים יפות , פסיביות , וכנועות , מול גברים אמיצים , חכמים ואסרטיביים . הגברים חולמים על הצלת נערות יפהפיות המצויות במצוקה , שאינן יוזמות דבר על מנת לצאת ממצב זה , ולעומת זאת הנשים חולמות על נסיך יפה תואר אשר יוציא אותן מן המצוקה שבה הן שרויות . ( Zipes 1986 ) המעשייה מעבירה מסרים חברתיים לגברים : תחרותיות , רציונליות , וכוחניות , ואילו הנשים לומדות להיות צייתניות , רגשניות , והן בעלות דימוי עצמי נמוך המבטל כל צורך ורצון עצמי . הביקורת הפמיניסטית אינה סבורה שז'אנר המעשייה אחראי באופן בלעדי ליצירת הסטריאוטיפיות ביחס למינים או לחלוקה הבלתי שוויונית כל כך בתפקידי המינים , אך אין ספק בלב החוקרים כי במקום שבו קיימת מערכת ערכים חברתית סקסיסטית — המעשיות מחזקות את הדפוסים האלה . גישה זו מאמינה כי לנשים , כמו לגברים , אין "מהות" מולדת במובן של צורות חשיבה או התנהגויות . נשים וגברים מתחילים את חייהם כ"לוח , "חלק והשוני בהתנהגות הנו תוצאה של חינוך ותהליכי סוציאליזציה המקובלים בחברה נתונה . וכדברי ג . רפופורט : ( 1995 ) "נחיתותה ההיסטורית של האישה נובעת מתנאים בולמים ולא מן הטבע " . הביקורת הפמיניסטית , שהחלה דרכה בביקורת העולם הגברי , הרוצה לשמר את מעמד האישה הנחות באמצעות המעשייה , המשיכה דרכה לכיוונים אחרים ושונים , כאשר המעשייה עדיין עומדת כמראה המשקפת את מצבן של הנשים בחברה . אך בעוד הזרם הראשוני ראה את האישה כקורבן של העולם הגברי הכוחני , החלו אחרים לראות את האישה כמי שאשמה בעצמה במצב הקיומי שבו היא מצויה , שכן היא בוחרת ( במודע או שלא במודע ) במעמד האישה החלשה החוסה בצלו של הבעל , "נסיך . "החלומות אישה זו , שאיננה רוצה לקחת שום אחריות ו"נותנת את המפתח" לחייה לגבר , מוותרת על שוויון הזכויות המגיע לה כאדם , ובוחרת במודע שלא להגיע למצב
|
|