|
עמוד:7
חוקרי ספרות הדרשות חלוקים בשאלת מטרתה הראשונית של ספרות זאת . האם המטרה הראשונית היתה המטרה העיונית , דהיינו כתיבה עיונית בעיקרה כאשר הפורמט של הכתיבה נבחר להיות פורמט הדרשה , או שהכתיבה העיונית היתה תוצר לואי של הכתיבה ולא מטרה עיקרית . אם כן מה היתה המטרה העיקרית ? מוסר ותוכחה ? לימוד ופרשנות המקרא ? או אולי מטרה אחרת כל שהיא . תשובה לשאלה זו תוכל להאיר גם על שאלה אחרת והיא מדוע חלק מן הספרים נדפסו בזמנם ואילו אחרים לא . מה הביא את המדפיסים ללחוץ על דרשן מסוים להדפיס את דרשותיו בספר , כפי שהדברים מובאים הן בהקדמתו של אלמושנינו לספרו " מאמץ כח , " והן בדברי הקדמתו של ר' יהודה אריה מודנה לספר דרשותיו " מדבר יהודה , " ואילו האחרים התקשו יותר להדפיס את ספריהם , והיו גם כאלה שספריהם לא נדפסו כלל . אנו גם מוצאים כי סוג מסוים של ספרים : ספרי שו " ת , ספרי דרשות ופרשנות המקרא נדפס יותר מסוג אחר של ספרים : ספרי הגות ופרשנות פילוסופית . יש ליתן את הדעת להגדרתה של ספרות הדרשות , דהיינו , על פי איזו קטגוריה אנו מגדירים את ספרות הדרשות . האם צורתם החיצונית היא המגדירה את הספרים האלה כספרות דרשות והאם ספרים כאלה שבניסוחם הראשון או שבסיסם היתה הדרשה ועכשיו קיבלו פורמט כתיבה אחר , הם עדיין שייכים לספרות הדרשות . או שמא פקעה השתייכותם לספרות הדרשות והם מוגדרים עתה כספרות אחרת כגון פרשנות , הגות , או מוסר . האם אפשר לכנות ספרות דרשות כמושג כולל לספרות ענפה שנכתבה בעברית בעיקר ואשר דנה מצד אחד במקרא ובפרשנותו , ומצד שני בנושאים מתחום המוסר . אחת השאלות המרכזיות שצריכה להישאל בהקשר זה היא מדוע מתאמץ מחבר לשוות לספרו צביון של ספר הגותי-עיוני ולא מותיר את הדרשות כפי שהן . מה השמיט או מה הוסיף על הבסיס הדרשני שהיה לו כדי לשוות לספרו את צורתו ההגותית או הפרשנית ? מטרתו של החיבור הוא לדון בשאלות שהועלו לעיל מתוך בחינת הספרים המוגדרים כספרי דרשות בניסיון לענות על שאלת מטרת כתיבת הספרות הזו , ומדוע נכתבו ספרים בסגנון זה של כתיבה דווקא . העובדה שספרות זו הועדפה על סוגי ספרות אחרת אומרת דורשני . מטרתה של ספרות זו היא לאפשר את הלימוד והעיון בדרך עקיפה , בדרך רגועה יותר ומאיימת פחות . העיון בספרות הגותית דורש הכנה וריכוז ורצון להיכנס לאותו תחום עיון ולהעמיק בו . ואילו דרך ספרות הדרשה אינה מאיימת , והדברים משולבים תוך כדי פרשנות המקרא ואינם מאיימים בהגדרתם כספרות פילוסופית או קבלית . גם תוכחות מוסר המשולבים בתוך הדרשה אינם דומים לספר מוסר המוקדש כולו לנושא זה , בין אם ספר מוסר כולל או המוקדש לנושא אחד או נושאים אחדים מכלל הנושאים הקשורים למוסר . התפתחות הטכניקה הפכה מאורעות שנועדו מלכתחילה להיות חד פעמים למאורעות רב פעמים . כך הופעה בציבור בנאום או דרשה שהיתה במקורה חד פעמית הפכה להיות 2 רגב , לימוד , עמ' . 105-81
|
|