|
|
עמוד:187
בנקודת תצפית היםטוגרפית קפואה של הזמן הספציפי נראה משב ההיסטוריה באופן אחד ומסוים , אך במבחן הזמן הכללי-יחסי משב ההיסטוריה נראה אחר לגמרי . אנו רואים כיצד תנועות של קהילות ברחבי מדינות משנות ומשתנות בעצמן במהירויות גדלות מבעבר , כאשר יחד איתן משתנות גם רעות , רעיונות ומושגים שנחשבו לקבועים ואסורים בשינוי . בעבר מנהגים ומסורות נשמרו מאות שנים , ובימינו הם משתנים כבר באותו הדור . אנו רואים במבנה הגנרי הדינמי של היחיד החי את יכולת התאמתו לסביבות חיים שונות בתכלית , כאשר גמישותן של הפעילויות קיימת אפריורי במבנה מרכבת חיים , כפי שגמישות בפעילויות החברתיות קיימת ב"נפש-גוף" הקהילה , בתודעתה החברתית קהילתית . ניתן לראות את הקהילה כיחידה הומוגנית המכילה את צירוף איכויותיהם של מחוללי חבריה , ולפיכך את איכויות גמישותה אל מול המציאות המשתנה . על-פי תורת המחוללים , הריאליסט מנסה לקבע את מערכות החיות שלו , תוך קיבוע איכויותיהם של המחוללים "הנאה-כאב , " " אושר-עצב , " "היסטוגרפיה" ומחוללים אחרים אל מול המציאות המשתנה , בעוד שהאידיאליסט שואף לעלות באיכות מחולליו דרך שינוי בתפיסת המציאות בפועל .
|
|