|
|
עמוד:179
המציאות אצל בעלי חיים מאשר בתפיסה האנושית . כפי שהחושים מותאמים לצורכי מין וסוג החי , בהתאם למצבו היחסי במרחב ובזמן , כך גם שאר המחוללים מותאמים לצורכי סוג ומין החי . כולנו יודעים שלנמלה או לכלב יש חוש ריח מפותח , ללוויתן חושי שמיעה ותקשורת ייחודיים , וכן הלאה . יותר מכך , אנו יודעים על מיני וסוגי חיים שחיו בעבר על פני האדמה ונכחדו , בעוד שמיני וסוגי חיים חדשים מתגלים גם בתקופתנו - מעין זרם התפתחות והתחדשות של מיני וסוגי חיים , המתאפשר בזכות היות הפלטפורמה גברית , המאפשרת לחולל התמד רציף של חיות הולמת בהדדיות ובהרמוניה , במציאות משתנה ואפשרית . למעשה , אפיוני תורת המחוללים מנוגדים למקור עצם יסודה . בעוד תורת המחוללים נשענת על ריבוי דינמי של מחוללי פעילויות , עצם יסוד ומקור נביעתה הוא ייחודה האידיאי של נשמת היחיד החי , המתממשת באופן של גוף-נפש ייחודי , ולכן לא מתחולל בה ( בפלטפורמת הגנרית ) חוק גידול האנטרופיה , המאפשר לה להתאים עצמה בהדדיות ובסינכרון עם הטבע באופן הולם , רציף והרמוני . 41 ראו : אריסטו , ספר דלתא ( תרגום : מ' ריבואה וא' וולמן , ( ירושלים , 1977 עמ' . 145 , 46
|
|