|
|
עמוד:138
[ 4 ] המחולל עוקב אחר הפעולה ומבקר אותה ומשמש כחיישן תנע של אנרגיית חיות קינטית , של הפעולה הריאלית הסובייקטיבית , החוויה , אל מול הפוטנציאל האופטימלי שלה ; כך הוא עוקב אחר קצבה והתמדתה בהשוואה אל מול פוטנציאל הגשמתה , תוך שימוש במידע הקשרי המאוחזר להשגת יעודה , מטרתה הספציפית , ותוך סינכרון אל מול "הכרה טהורה" ושאר המחוללים , עד להשגת תכליתה האופטימלית בהתאם למצבם של פרטי , חלקי ואברי הגף-נפש , ומהותו הכוללת וההולמת של היחיד עצמו במצבו במרחב . [ 51 כאשר המחולל מזהה שהפעולה או החוויה הגיעה לתכליתה , דהיינו למיצוי עצמה אל מול משימתה , אם הפעולה או החוויה או המשימה הושלמה , הוא מפעיל בסינכרון את שאר המחוללים הרלוונטיים לסיום הפעולה באופן האפקטיבי ביותר , הכל בהתאם לסוג הפעולה . [ 6 ] בסיום הפעולה המחולל מקודד את המאפיינים ההקשריים הרלוונטיים לסיום הפעולה . 17 ] המחולל מאחסן ומעדכן את האפיונים ההקשריים לסיום הפעולה במאגרי הזיכרון הרלוונטיים באמצעות מחולל "זיכרון . " המחולל אחראי , למשל , לבקרת הקצב ואיכות הגדילה של פרט או איבר כלשהו בגוף , עד להפעלת מערכות בלימה ועצירה בנקודה התכליתית האופטימלית . פעילותו של המחולל מתרחשת הן בפעולות הקשורות למערכות ייצור , תחזוקה , איזון הכרתי , מודע ושאינו מודע , בפרטי וחלקי הגוף-נפש , חשיבה למינה , והן בפעילויות ריאליות , חיצוניות , אווידנטיות , הקשורות ונובעות ממכלולו ההולם של היחיד במצבו במרחב . דוגמה נוספת : שילוב של קטגוריות-גווני-תכונות אופי כמו "סביל-פעיל , " "פסימי-אופטימי , " כאשר הנטייה היא ל"סביל"
|
|