|
|
עמוד:9
פרק ראשון על מה אנחנו מדברים ? שוויון הוא אידאל מדובר מאז ומעולם , בהקשרים שונים . הוא מבטא מחויבות לעניים , לנכים , למיעוטים , לארצות הלא מפותחות ועוד . האם השוויון רצוי ? מה רע באישוויון ? כיצד אפשר להצדיק את אידאל השוויון ? האם אפשר לממש אותו ? ואם לאו , האם אפשר לדרג אישוויונות לפי מידת הרוע שלהם ? האם עולם שבו האישוויון רב גרוע מעולם שבו האישוויון מועט ? כיצד משתלב השוויון בערכים אחרים , כגון צדק וחירות ? וכאשר הוא מתנגש בערך אחר , כגון חירות , מי משניהם — שוויון או חירות — אמור לנצח , ומי להפסיד ? הדיון שלנו כאן יהיה פילוסופי בעיקרו . נדמה לעצמנו שני פילוסופים — האחד , הדוגל בשוויון , יכונה 'שוויונאי , ' והאחר , המתנגד לשוויון , יכונה ' אישוויונאי . ' ננסה לתאר את המחלוקת בין השוויונאי לאישוויונאי , ובראש ובראשונה ננסה להבין את הטיעונים שלהם . אילו טיעונים יכול כל אחד מהם להביא כדי להגן על עמדתו ? אילו מן הטיעונים שכל אחד מהם מביא הם קבילים ומתקבלים על הדעת , ואילו לא ? ננסה להכריע במחלוקת בין שני הפילוסופים האלה ולקבוע מי מהם צודק . ניווכח שככל שהדיון מעמיק והולך התשובה לשאלה הזאת מסתבכת והולכת , אך אנו מקווים לצאת מן הסבך , בסופו של דבר . כאן יש להזהיר שאין מדובר במחלוקת בין שני פילוסופים בשר ודם . אין אנו נוטלים פילוסוף אחד ויחיד מן הסוג האחד ופילוסוף אחד ויחיד מן הסוג האחר ומשווים בין דעותיהם . השוויונאי והאישוויונאי שלנו אינם 'דמויות מהחיים ; ' הם דמויות בדיוניות . כל אחד מהם הוא דמות קיבוצית המלכדת בתוכה תכונות ודעות של פילוסופים אחדים . שלוש סיסמאות היו למהפכה הצרפתית — חירות , שוויון ואחווה . האישוויונאי חורת על דגלו את סיסמת החירות ודוחה את סיסמת השוויון ; לדידו השוויון פוגע בחירות . השוויונאי , לעומת זאת , טוען שהשוויון אינו סותר את החירות , נהפוך הוא : יתר שוויון מבטיח יתר חירות . כמו כן סבור השוויונאי שהשוויון דרוש כדי לטפח את האחווה , את הלכידות ואת הסולידריות החברתית , ולדידו האישוויון מרחיב את הפערים בחברה וכך פוגע באחווה .
|
|