|
|
עמוד:10
ריקא , " ותרבות העולם היא תרבות הבל . אין מדובר בנושאים הקשורים בתרבות בלבד . סביר להניח כי רוב מוחלט של העולם התורני , ובוודאי בעולם הישיבות , לא נחשף ולו פעם אחת בחייו להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האזרח של האו " ם , לחוקה האמריקאית , לאופציות שונות של יחסי דת ומדינה הקיימים באירופה . 'וכדו כל זה הוא חלק מאובדן ההתייחסות אל האדם כאל צלם א-לוהים המחויב גם לעצב את עצמו ואת תרבותו , והתייחסות אליו רק בתור מי שנועד לקבל מרות , לצמצם עצמו ולצפות לשכר הגדול . ביסודו של דבר התייחסות זו מביאה ליחס עוין אל החיים עצמם . האדם הדתי מסוג זה תופס את עצמו כעובר אורח , ולא כאזרח העולם הזה . בשל כך מתחולל גם כיוון שני במקביל . תורת ישראל אינה מוצאת את מקומה הראוי בעולמם של האנשים המעצבים את עולמנו . ההשפעה של התורה על המציאות הולכת ונעלמת , בשל העובדה שלא נוצר דיאלוג של ממש בין התורה ובין המציאות . החזון האוטופי בדבר עיצוב עולם בדרכה של תורת ישראל הולך ונעשה רחוק יותר ויותר . במקביל , נוצרת שפה דתית חדשה , שאף היא בעייתית . שפה המוציאה את הא-לוהים מן המרחב , וחייה חיים רליגיוזיים עמוקים ללא כל קשר לשפת המחויבות , להלכה ולנאמנות לדבר . 'ד בספר זה איני מנהל דיאלוג גלוי עם חברה זו , בשל העובדה שלא ניתן לנהל שני דיאלוגים – עם החברה הדתית המצמצמת את הצלם ועם החברה הדתית המצמצמת את הא-לוהים – במקביל . על כן , הדיאלוג עם חברה זו נעשה בין השורות , והקורא המעוניין בכך יוכל להאזין גם לעיסוק בכך . מצוקתי הקשה נובעת בראש ובראשונה מאמונתי העמוקה שלא זה דבר . 'ד תורת ישראל וההלכה מבוססות על שפה אחרת , המלמדת על אחריות וגאון , חירות וזכות , קבלה עצמית ומוסר טבעי . תורת ישראל פונה לאדם שהוא אזרח העולם . היא עוסקת בעם שחי חיים מלאים וטבעיים במציאות ; היא מתארת את אבות האומה כמי שעולמם הקיומי היה עולם מלא , ואינה חוסכת ביטויים העוסקים גם בעושרם של האבות ; אין בה אפילו צליל אחד שקורא לאדם להתנזר מכל מה שסביבו כדרך חיים עקרונית . תורת חיים היא , ואל החיים המלאים היא פונה .
|
|