|
|
עמוד:10
את ה " ארמוניקה , " כלי נגינה עשוי זכוכית ) וסיפק פתרונות מדעיים פרקטיים לבעיות פעוטות ( למשל , הוא חישב בצורה מתימטית כמה שומעים יכולים לשמוע דרשה של כומר בשדה פתוח ; הוא העריך שהמספר הוא כשלושים אלף ) וכבדות משקל ( פרנקלין חישב את משטר הרוחות והזרמים באוקיינוס האטלנטי והמליץ לחובלים באילו מסלולים להפליג . ( ידו הייתה בכול ובני דורו למדו להעריך את גאונותו . אסטרונומיה , מטאורולוגיה , מוזיקה , פיזיקה וכלכלה ; תקצר היריעה מלתאר את תחומי העניין , ההמצאות והתרומה של פרנקלין להבנת עולם הטבע והאדם . אולם בניגוד לאנשי האשכולות של הרנסנס האיטלקי שקדמו לו במאות שנים , פרנקלין היה איש העולם הזה לא פחות מפילוסוף ומדען , או " פילוסוף טבעי , " בלשון התקופה . פרנקלין לא השתעבד לתקדימי ההיסטוריה היוונית והרומית אלא ביקש למצוא דרכים לשפר את חייהם של בני זמנו על ידי רתימת המדע וכוח התבונה . הוא הבין שכדי לעשות כן עליו להיות גם מעורב בחיי המעשה הפוליטי , ובילה חילק ניכר מזמנו בשדה הפעילות המדינית . ראשית חייו הפוליטיים של פרנקלין לא בישרו את סופם . עד אמצע שנות השישים של המאה השמונה עשרה היה פרנקלין אחד מתומכיה הגדולים והנלהבים של האימפריה הבריטית . הוא העריץ את " ארץ האם " וכלוקאל פטריוט רצה לראות את הקולוניות תופסות מקום מרכזי באימפריה , אם כי ככפופות לאנגליה . אמנם הוא היה מהראשונים שהגו שיתוף פעולה קבוע בין הקולוניות האמריקניות בשנות החמישים של המאה , אך בעיני רוחו ראה שיתוף פעולה תחת פיקוחה ההדוק של האימפריה . " האיחוד " הקולוניאלי שדמיין נועד להגן על הקולוניות מאיומים חיצוניים תוך חיזוק הקשר עם בריטניה . במשך שנים ארוכות שימש נציג של כמה קולוניות בלונדון ויצר קשרים עם ראשי השלטון במטרופולין ועם אנשי רוח
|
|