|
|
עמוד:9
פתח דבר מחקר ספרות האגדה והמדרש התקדם הרבה מראשית העיסוק המדעי של חכמי 'חוכמת ישראל' בספרות הזאת , וגם פותחו גישות חדשות לעיסוק בה . החדש מטיבו שהוא מאפיל על הישן ומעלים את הקודם לו . דרכי ההתבוננות של חכמי ימי הביניים באגדה רחקו מלבם ומעיניהם של רבים , ובמבחר זה קיבלתי עלי להאיר במעט על שהואפל ולהזכיר מקצת ממה שנתעלם . ניסיתי להכיר לקורא את הדרכים שבהן נתפסו האגדה והמדרש בדברי חכמי ימי הביניים . אין ספק שעיוניהם בסוגיה זו הם כלי חשוב להבנת עולמם , שהרי דרכי התייחסותם אל האגדה והמדרש הושפעו מתפיסותיהם הרוחניות , שלא לומר נגזרו מהן . אבל לדעתי יש בדבריהם גם כדי להאיר את טיבם של דברי חז " ל עצמם . נראה לי שהמעיין ימצא , שיש בדברי חכמי ימי הביניים כללים ופרטים , שלאחר שנפשיט מהם את דרכי ההבעה בנות זמנם ו'נתרגמם , ' שוב לא ייראו לעינינו כ'פרוזדיגמא ישנה , ' שהיתה לה משמעות רק ' לשעתה . אני סבור שדברים רבים על הפואטיקה של אגדת חז " ל שכתבו חכמי ימי הביניים , לא אבד עליהם כלח . בין כך ובין כך אני מקווה שפרק עלום למדי בספרות ישראל בימי הביניים יתגלה שוב לפני הקורא בן זמננו , ושבאמצעותו ייזרק עוד אור גם על פרק קודם לו , רצה לומר על ספרות חז " ל . עובדה היא שכדי ללמוד חטיבות גדולות בספרות ישראל אנו צריכים היום למעשה של תיווך , וכך בדידן : לשונם של חכמי ימי הביניים קשה לקורא המצוי , מונחיהם אינם שגורים על לשונו , ואוצר מושגיהם בכללו רחוק הימנו . ניסיתי לשמש
|
|