|
|
עמוד:7
הקדמה סיפור האגדה הוא אבר חי של ספרות האגדה : אין ספרות האגדה מה שהיא אלא מכיוון שמשולבים בה אלפי סיפורים , ואין סיפור האגדה מה שהוא אלא מכיוון שהוא נוצר בתוך ספרות האגדה ואתה . כשם שדרשני האגדה היו חפשיים מאד לדרוש בעניני אמונות , דעות , מוסר ודרך ארץ , כן מבטאים סיפורי האגדה רעיונות ואידיאלים , דתיים וחברתיים , שונים ומגוונים , ולעתים לא נדירות אף סותרים אלה את אלה . גם דרשות האגדה וגם סיפורי האגדה נוצרו - לא כמסורת ממושמעת של שינון = ) משנה ) או הוראות של מעשים מחייבים = ) הלכה ) - אלא כ"הגדות" חופשיות של חכמים אל קהלם , מתוך קשר חי בין ה"מגיד" לבין השומעים . אין כאן מסורת מחייבת אלא "התחדשות תמידית . חרות , רשות ' . " מיוחד הוא סיפור האגדה שאין הוא הטפה מוסרית ודתית ישירה , אלא תיאור עלילתי . ואם הוא בעל עיצוב אמנותי , הרי יש בו חשיפת מהות אנושית בתוך העלילה המתוארת . האדם במאבקו הוא הנושא של אמנות הסיפור , ובזאת כלול גם סיפור האגדה . דרשת האגדה יכולה להציג אמת מופשטת וכללית ; סיפור האגדה יציג את האדם היחיד . סיפור האגדה נוצר - ככל ספרות האגדה - בבית המדרש , ואף אם האגדה הדרשנית חייה בבית הכנסת , מקורה אצל החכמים של בית המדרש . גם סיפורים המתארים דמויות ואירועים שמחוץ לבית המדרש - כגון אלכסנדר מקדון בארצות שמעבר להרי חושך - מסופרים מתוך עמדת מוצא וזווית ראיה של בית המדרש . לכן טבעי הוא שכשרונם של מספרי האגדה לעצב בתמונתיות בהירה ובמלאות לשונית עמוקה , הגיע לשיא פיתוחו כשתיארו את עולמם הם וכשנאבקו עם עצמם על מהותם הרוחנית . ואם אנו רוצים , בחיבור שלפנינו , לתאר קצת מן התכנים הרוחניים של סיפור האגדה , נראה לנו שטוב נעשה אם נבחר את 1 ח"נ ביאליק , '' הלכה ואגדה , " ( פיסקה ראשונה ) דברי ספרות עמ' נה . 2 עיין להלן עמ' . 145
|
|