מבוא

עמוד:13

מבוא שני פנים לספר זה . אפשר להתבונן בו כסיפור מסע אקזיסטנציאלי , המתמודד עם שאלות שעניינן זהות בעידן של תמורות ומשבר זהות בעולם היהודי . ואפשר להתבונן בו כחיבור העוסק במועדי ישראל השלובים בהוויה הישראלית יהודית ומשקפים תמורות במסורת . הפרספקטיבה שתינתן לעיון בו תלויה במידה רבה בקורא , שכן אלה הם שני פניו , והם מקיימים ביניהם זיקה פנימית . מבחינתי ככותבת , עיקרו של החיבור הינו סיפור מסע . לא אודיסאה במרחב , אלא מסע אקזיסטנציאלי ' . הוא מתאר התמודדות עם יחס למסורת וזהות יהודית לא כסוגיות פילוסופיות או תיאולוגיות אלא כשאלות קונקרטיות , הנובעות משאלות קיומיות רוחניות . זהו מסע שעורך ה"אני" הישראלי מתודעת זהות אחת , המשתקפת בביטויים כגון "אדם חדש" ו"אליק נולד מן הים" לתודעת זהות אחרת , שיש בה הכרה במקומו המכונן של העבר בקיום היחיד והקולקטיב . אין זה מסע שעורך פילוסוף או הוגה , אלא סיפור מסעם של רבים אל פנימיותם ואל תודעת זהותם . מפתה לומר מסע לחיפוש זהות , אלא שהביטוי "חיפוש זהות" מבליע תפיסה המניחה שקיימת זהות נתונה , שהאדם מחפשה ומנסה לחושפה ולגלותה . לא זאת תפיסת הזהות שעליה מבוסס הספר . תפיסת הזהות המובלעת בספר ונדונה בו טוענת שהזהות היא דינמית , מתהווה וצומחת תדיר בתהליך דיאלוגי . מחזור הזמנים היהודי מזמן סיטואציות שיש בהן פוטנציאל לתהליך דיאלוגי : דיאלוג בין זמנים - בין עבר להווה ; דיאלוג בין האדם למקורותיו התרבותיים ; דיאלוג בין בני אדם בעלי אורחות חיים מגוונים וכיו"ב - דיאלוג מכונן זהות . ונשאלת השאלה : מה . 1 להרחבת הדיון בטיבו של מסע אקזיסטנציאלי ראו : שגיא , ( 1991 ) ענ 13 7 ; 20 שגיא , ( 2003 ) עמ' 106 112 לרבות הפניות ביבליוגרפיות רלוונטיות ; נוה , ( 2002 ) בעיקר בפרק המבוא העוסק בסוגה הספרותית של סיפורי מסע .

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר