|
עמוד:יב
עד כאן דברים כלליים על מסגרת ההשקפות והחוקים שבתוכה יש להבין ולאתר את הצד המשפטי של מצב הקרקעות בארץ ישראל בימי רומי . בהמשך ניווכח שלדוגמות משפטיות אלה לא נמצאו הדים ישירים במקורות השייכים לתולדות ארץ ישראל עצמה , חוץ מהעובדה הבסיסית שבמציאות היו הקרקעות ובעליהן נתונים לשבט ולחסד בידי הכובשים והמינהל שארגנו . הצד החיובי הוא שהמשטר היה בדרך כלל יציב וגם רציונלי , והבין שטובת רומי דורשת שהקרקעות תהיינה מעובדות כהלכה , שלא יובירון , רומי ציפתה לקבל באופן רצוף ומסודר את חלקה ביבולים . כללתי כאן גם פרקים אחדים העוסקים בכמה מושגי יסוד של התקופה ; מהם השייכים לנושא הקרקעות , והם הפרקים על ה'סיקריקיך וה'מסיקין ; ' בירור על אודות מיני המעשרות והתרומות ועל השינוי היסודי שחל בתחום זה וגם בעבודת המקדש לעת סיום השליטה של בית חשמונאי ; דברים על התגבשות נוסח השטרות בהעברת קניין על בית . חותם את הספר דיון על האוכלוסייה העסוקה במקור הפרנסה העיקרי של התקופה , והוא עבודת האדמה , וגם על מושגי הבעלות על הקרקע והמקח והממכר בה . נסחים ראשוניים של הפרקים הכלולים כאן ראו אור לפני כן בכמה כתבי עת , והם נדפסים כאן בשינויים ובתוספות , על פי עריכה אחרונה שלי . שינוי יסודי חל בהבנתי את מושג ה'סיקריקיך , כי הגעתי להכרה שבעניין זה רק נוסח המשנה הוא הראוי לשמש מקור אמין , בו-זמני להחלטות שהתקבלו בהנהגתו של רבי יהודה הנשיא , וללא קשר עם התרחשויות שקדמו להן , כלומר מרד בר כוכבא והרדיפות שבאו אחריו . ייזכר לטוב מורי , הפרופסור שמואל ספראי ז"ל , אשר לו הגשתי את עבודת המחקר שכתבתי לקראת התואר 'מוסמך האוניברסיטה , ' " המאבק על הקרקע , " שהיא ראשית מחקרי בענייני ארץ ישראל תחת הכיבוש הרומאי . מקצת העבודה הזאת הושקעה בפרק הראשון ובפרק האחרון של ספר זה .
|
|