|
|
עמוד:11
לסירוב מצדו . ככלות הכל , האם לא הוא לימדנו שפרידה מדבר היא תנאי להכרה ? האם לא הוא לימדנו , שמשמעות יסודה בגלות מאמת ראשונית המסבה פניה מאתנו ? הרי לנו פרדוקס היסוד הדרידיאני : הערגה המעשית לאמת הראשונית היא תנאי לאובדן האמת הראשונית והמרתה בפרגמנטים של התחליף המשני . "המקורי של המשני , " בלשונו של דרידה . סיפור יחסיו של דרידה עם יהדותו ? אנו שואלים : כלום שאלת האפשרות ( אי האפשרות ) של הנכחתה התגלותה של זהות יהודית , יציאתה מחושך לאור , אינה שוכנת בשורשיו של המפעל הדרידיאני ? האין היא ה"מקור" ה"אולטימטיבי" ( מהות , איידוס , לוגוס ) לכתיבה הדרידיאנית ? על פניהן , שאלות אפיקורסיות ביותר בהקשר להגותו של גיבור ספר זה . ואף על פי כן , מה שעלול להיראות בנקל ככפייה אתנו צנטרית , שלא לומר לאומנית , מצרת אופק , מבקש להוכיח עצמו בספר זה כאבן הפילוסוף , גם אם היא מטביעה את האבן במצולות . מהי אפוא ב 1997 היהדות בעבור ז'אק דרידה , יהודי . אלג'יראי צרפתי בן ? 67 תשובה אפשרית : זיכרונות ילדות , בית סבא ואבא , אבהות טרנסצנדנטלית מסרסת , מתח נצחי בין גלות לבין מרכז חללי ( ירושלים , בית מקדש , ( הבטחת ישועה ( משיח ) בלתי ממומשת , זיקה לקבוע ולמוחלט ( תורה כדבר האל , ( אך גם רחק אינסופי ממנה , שיחה עם רוחות רפאים . הביוגרפיה של דרידה תאשר : יתמות , זרות תרבותית , זרות לשונית , נתק ממסורת , מסע מפרך בין טקסטים , ארצות ( אוניברסיטאות , ( עמדה ביקורתית חריפה כנגד מדיניותה של ישראל . אך הגיוני הוא לשאול בהקשרים אלו : האם יהדות היא מהות ממנה הוגלה דרידה ? האם כתיבתו היא בעל כורחה מאמץ להבראתו של שסע , ובה בעת , ההודאה בשבר ? לשון אחר : האם אין הפילוסופיה של דרידה אלא האישוש הפילוסופי של שברי הזהות היהודית שמהם צמחה ? משנעקר מרכזו ( כתיבה ושוני ) ומשהודח מתוואי השיבה למקור המסתתר ( על הגרמטולוגיה ) - מסלול הזהות הדרידיאני לא עוד נע במעגל ; לא עוד תשוב הרוח שיצאה מעצמה , לא עוד תחזור מאחרותה אל עצמה , מוטענת בידיעתה המוגבהת את עצמה . המעגל ההגליאני כשל ונפרץ לכל עבר . היוצא מעצמו אל אחדותו נידון לאחרות ולאובדן . ומה בדבר המבקש לשוב אל עברו , לספר את סיפור חייו , לנבור בהם אחר גיזתו האבודה ? רוצה לומר , מה גורלו של אדם כז'אק דרידה , התר אחר ה"אפר , " הרמץ , שרידי האש , שרידיה של שואת תבונה בכלל
|
|